שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן פ׳ (ד׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה בשנתרי"ג ג' עקב י"ט אב הגיעני מכתב שו"ת מהרב מו"ה וואלף סאנדהוז נ"י והיות כי ענינו פה אמרתי להציגו כאן הנה שאלתו בראובן שהי' גבאי של עניי א"י ויש לו שלוחים אשר הם משולחים ממנו לעיירות קטנות ולכפרים לגבות המעות והוא נוטל שכר שליחות מהקופה ואינה משתלמת אלא לבסוף השנה ולוקח בכל השנה מאה ר"כ והנה בנסוע האיש לגבות מעות וגבה ונסע לביתו פשע בהמעות הנ"ל ונגנב ממנו ערך שמנים ר"כ והגבאי הנ"ל החריש לו כי המתין עד כלות הזמן שיצרך לשלם לו המאה ר"כ וכעת בא לדון עמו. והנה מעלתו הביא הסוגיא דלשמור ולא לחלק לענים והביא דעת הקדמונים שס"ל דאף בנתנם לשמור פטור שהרי לחלקם נתנם וכמ"ש המח"א הלכות שומרין סי' ט"ז ואף דשיטת רש"י דכל דאתי ע"מ לשמור חייב ל"ש קים לי כיון דכל הפוסקים חלקו ע"ז וגם כיון דהבעלים לא נתנו לידו כל אחד רק מעט הרי נסתלקו מעליו וגם רש"י מודה דלא בתורת שמירה בא לידו ול"ש קי"ל אמנם עורר בזה כיון דלשמור ולא לחלק הוא משום דהו"ל ממון שאל"ת כמ"ש הרמב"ם ה' פקדון ובזה מיושב קושית המהרי"ק דלכך הוצרך לקרא דלשמור כיון דמצד ממון שאל"ת בלצי"ש חייב כמבואר חולין ק"ל וכמ"ש התוס' שם ולפ"ז לפמ"ש הראב"ד והחינוך דכל דחייב לצי"ש מועיל תפיסה והרי הגבאי הוא תפוס ושוב לא יוכל לפטר מצד משאל"ת דהא זה תפוס אך דעת הריב"ש סי' צ"ב להיפך דכל דחייב לצי"ש ל"מ תפיסה וא"כ זה גופא ספק והנה ע"ז רצה מעל' לפקפק להביא ראיות דלצי"ש ל"מ תפיסה וזה יצא ראשונה מהא דאמרו בב"מ צ"ד ואידך ק"ו הוא ל"ל קרא וע"ז הקשה דאי נימא דבממון אין עונשין מ"ה א"כ מה קושיא הא צריך וע"כ דבממון עמ"ה והנה בג"י כלל א' כתב הטעם דבממון עמ"ה דבשלמא באיסור אף שאין עמה"ד מ"מ אהני ק"ו דעכ"פ איסור יש משא"כ בממון דאם אין עמה"ד למה אהני ק"ו ואכתי קשה דלמא אהני ק"ו דלצי"ש חייב וע"כ דכל שאין כופין לצי"ש מה אהני הק"ו ולפ"ז אם נימא דמועיל תפיסה שוב אהני ק"ו וא"כ שוב יקשה הא אין עמה"ד וא"ל דבממון עמה"ד דז"א די"ל דאהני ק"ו לענין לצי"ש דמועיל תפיסה ותפיסה דבר קל וא"ל דא"כ אמאי בממון אמרינן כאשר עשה דאיכא ק"ו והא אין עמה"ד דז"א דע"ז קנס הוא ופטור אף לצי"ש ל"מ תפיסה עכ"ד ולפע"ד ל"ק דשם לענין חיוב שומרים ל"ש כלל עמה"ד דז"א עונש והתורה ירדה לסוף דעת השומרים דרצה לחייב עצמו בזה וכמ"ש התוס' בכתובות ג' ע"ב וא"כ שפיר שייך ק"ו ואינו מקרי עונש מה שרצה להתחייב עצמו וז"פ:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.