שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן פ׳ (ג׳)

ומדי דברי זכור אזכור מ"ש הש"ג פ' המפקיד דהא דאמרינן דכי לא קייץ פטור מלשמור ולא לחלק לענים דוקא שהפקידו אצלו ארנקי של צדקה אבל ראובן שהפקיד ביד שמעון מעות ואח"כ בעודן ביד שמעון נדר אותן לעניים ואז אם פשע בהם שמעון חייב דהא מתחלה בתורת שמירה אתי לידיה ואין המעשה נשתנה בחילוף הדברים כמ"ש בסמוך ודבריו תמוהים כמ"ש הקצה"ח סי' ש"א דדוקא בקרע כסותי הוא דלא מפטר כל דאתי לידיה בתורת שמירה אף שפטרו במ"ש קרע כסותי דלא ישתנה בחילוף הדברים אבל זה נשתנה בע"כ כיון דמקדישו לעניים והרי כתב הרמב"ם וכן מבואר ברמ"א שם דחולין ואח"כ הקדישן פטור ע"ש שהניח בתימה ולפעד"נ דבמחכ"ת ערבב הדברים דשאני הקדש דכתיב רעהו בשעת נתינה ובשעת התשלומין כמ"ש הסמ"ע אבל בצדקה הא דמפטר לא משום דהוה הקדש רק דכתיב לשמור ולא לחלק לעניים והיינו משום דכיון דהבעלים לא נתנו לשמור רק לחלק א"כ לא נעשה שומר כלל כמ"ש הסמ"ע בסי' ש"א להדיא ולפ"ז שפיר כתב הש"ג דכל דמתחלה בתורת שמירה אתי לידי' אף דאח"כ כשא"ל לחלק י"ל דפטרו משמירה הא לא ישתנה בחילוף הדברים וכמ"ש המרדכי לענין הלואה וקי"ל כן בחו"מ סי' ק"כ וז"ב כשמש מיהו כ"ז לפי שיטת הפוסקים דצדקה ל"מ הקדש אבל לפי שיטת הפוסקים המבואר במרדכי דצדקה מטעם הקדש ועיין מלמ"ל פ"ד ממלוה לענין ריבית שהאריך בזה א"כ לתניהו לדברי הש"ג וכמ"ש בקצה"ח ודו"ק: