שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״ט (ג׳)

אמנם לכאורה הי' נ"ל דיכול השואל לחזור בו מטעם אחר דבאמת בש"ש כ"ע מודים דיכול לחזור בו כמו פועל דיכול לחזור בחצי יום ועיין מחנה אפרים הלכות שומרין סי' ח"י ובתשובה הארכתי בזה ולפ"ז גם שואל שנעשה שומר בהאי הנאה דהשאילו דלר"ה הטעם דהו"ל כנתן לו שכר לשמור כמ"ש בשטה הנ"ל א"כ יכול לחזור בו רק דבאמת שואל לא מקרי פועל כיון דכל הנאה שלו אינו עושה מלאכה בשביל הבעה"ב ואינו נעשה פועל לבעה"ב ולמה יוכל לחזור בו וז"ב ולפ"ז קורם שבקע בו דאז אינו משתמש בו להנאתו ואפ"ה לענין אונסין קיימי ברשותי' באחריותו וא"כ בזה שפיר יכול לחזור בו השואל דפועל יכול לחזור בו כמו ש"ש דיכול לחזור בו ועיין תומים סי' ע"ד בהך דש"ג בחניות דהאריך למה לא יוכלו לחזור בם משום דפועל יכול לחזור בו ומ"ש הקצה"ח שם דשומר א"י לסלק משמירתו דאף כשמחזירו למפקיד נמי חייב השומר לשלם לפע"ד לא נהירא בזה דוקא כל שלא מסלק עצמו משמירה אבל כשמסלק עצמו משמירתו למה יתחייב והוה ככלתה שמירתו ועדיף מיניה דמסלק שמירתו ממנו וכיון שכן שוב גם המשאיל יכול לחזור בו טרם שבקע בו דלא עדיף השואל מהמשאיל דכל שזה יכול לחזור בו גם המשאיל יכול לחזור בו וז"ב. ובזה מיושב היטב הא דאמרו ואי ס"ד דלא קני נהדרי' ולא למעול והיינו כיון דהשואל יכול לחזור בו ממילא להדרי' ולא למעול וע"כ דפליג אדר"א. ובזה מיושב היטב הא דהקשו התוס' בב"מ דף כ"ט מהא דאמרו כי לא הוציא נמי והרי לענין מעילה בחזרה תלוי וכדאמרו כאן ועפ"י שם ולפמ"ש א"ש דשם בהפקיד לו מעות דבכל עת קיימי להשתכר בו ואין שייך מלאכה מיוחדת כקרדום שאינו מיוחד לדבר אחר רק לבקוע וא"כ בזה ל"ש דהוה פועל דלהנאתו הוא עושה וא"כ אף כי לא הוציא נמי יתחייב באונסין: