ובזה י"ל הא דפריך א"ה מ"ט דאדמון וכבר כתבתי קושית התוס' דלמא ס"ל כר"ג ולפמ"ש גם לר"ג דניהו דס"ל לר"ג דחייב השעורין אף שזה טענו חיטין והיינו שמ"מ הרי הודה שחייב לו אבל עכ"פ לא הוה פקדון דכפרי' דאדרבא זה הודה לו מה שזה לא טענו כלל ומיהו צ"ע בזה כיון דעכ"פ זה מחל לו הקנקנים א"כ שוב נקנו להנפקד הקנקנים וכשזה מודה לו שנית ניהו דנתחייב מתורת התחייבות ואודייתא אבל לא שייך לומר דפקדון דכפרי' ברשותי' דהמפקיד קאי שהרי כבר מחל לו ושפיר הקשו התוס' די"ל דאדמון כר"ג ס"ל אבל מ"ש בראשונה א"ש דלר"ג ג"כ אינו מחויב שבועה עכ"פ ד"ש גלגול בזה וכמ"ש:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״ז (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.