שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״ו (ד׳)

ובזה נראה לפע"ד לישב מה שהקשה בשו"ת נו"ב מהד"ת חלק אהע"ז סי' קנ"ב לשיטת ר"ת ביבמות דף ק"ב דמנעל של חליצה צריכה להיות מעור טהורה דכתיב ואנעלך תחש וטהור הי' א"כ מ"פ הש"ס על ר"י למה הלכתא ופירשו התוס' דקאי על ענין הוראה דמה הוראה יוצאה מזה והא יצא מזה הוראה לענין מנעל חליצה והנו"ב נדחק מאד ועסי' קנ"ג שם שבנו נדחק ג"כ דחק ע"ג דחק ולפמ"ש א"ש דמנעל של חליצה לא מקרי מלאכת שמים דאטו בא למצוה חיובית רק להסיר שם יבמה מעליה דבזה קונית את עצמה מהיות עוד יבמתו והוא כדרך כל הקנינים ועיין אא"ז הח"ץ ז"ל שכתב דהכונה צריך להיות מתורת כונת הקנאה ולא משום תורת מצוה ע"ש וא"כ ל"ש בזה מלאכת שמים ותדע שהרי כל הפוסקים חולקים על ר"ת בזה וס"ל דזה רק אסמכתא בעלמא ולית מאן דחש לה לומר דמ"מ צריך שיהי' טהורה דלא הוכשר למלאכת שמים רק עור בהמה טהורה וע"כ משום דזה לא מקרי מלאכת שמים רק כל דבר דנעשה לגבוה או דאית בי' קדושה או עכ"פ בא לזכרון לפנים כשופר אבל שאר דבר מצוה לא נקרא מלאכת שמים. והנה המג"א סי' תקפ"ו הביא דברי ע"ש שכתב דלא קי"ל כהאי דלא הוכשרו למלאכת שמים והשיג המג"א דהא כל התורה אתקש לתפילין ע"ש ואני אומר דדברי ע"ש נכונים עפמ"ש בחידושי הרשב"א בשבת שם בהא דפריך אלא הא דאמר ר"י למאי הלכתא והקשו רש"י ותוס' דלמא לענין תחש גופא דיהי' טהור כדפריך אח"כ מה הוה עלה דתחש וכתב הרשב"א בשם רה"ג דשם אזלינן דאהל המשכן הי' מדבר טמא וא"כ פריך למה הלכתא אמר ר"י דלא הוכשר רק מהטהורה ע"ש ולפ"ז א"א לומר דאתקש כל התורה לתפילין דא"כ היאך הי' המקדש מדבר טמא וע"כ דלא ילפינן מתפילין לעלמא והמעיין בר"ן פ"ג דר"ה במה שנסתפק גבי שופר יראה דכיון לזה שהרי כתב דלפי המסקנא גם המקדש הי' מדבר טמא ע"ש וכיון לדברי רשב"א בשם רה"ג הנ"ל ולפ"ז אין מקום לקושיא הנ"ל דלענין מנעל חליצה פשיטא דלא בעינן מלאכת שמים מהטהורה דלא עדיף מהמקדש דהי' מדבר טמא ולפי המסקנא דקי"ל דתחש טהור הי' שוב יש להסתפק כיון דהמקדש הי' מהדבר טהור אולי יליף כל התורה מתפילין וכמ"ש המג"א ובזה י"ל הא דשאל בתחש מה הוה עלה ותמה הרשב"א דמה דהוה הוה וכדאמרו לעיל ולפמ"ש י"ל דבאמת אם נימא דתחש טהור הי' שוב נ"מ לענין חליצה וגם לכל המצות ועיין בפליתי סי' ע"ט ובנו"ב מהד"ת חלק או"ח סי' ג' שכרכרו הרבה בזה ואין הזמן מסכים לבאר יותר: