ובזה מיושב היטב מה דהי' קשה לי טובא בראשית ההשקפה דלמה לי' להכ"מ להביא מהך דמגילה הא שם המימרא משמיה דרב והרי רב אמר בהדיא במכות שם חזינן לתפילין דבר חביבי דתפירא בכיתנא ולית הלכתי' כוותיה וא"כ אמר רב בהדיא דלית הלכתא כר"ח וא"כ מה ראי' ממימרא דמגילה שם דהרי רב לשיטתי' דס"ל כמ"ד פסול וע"כ דהא ודאי דמצוה מן המובחר בגידין בתפילין וא"כ לכך לית הלכתא כוותי' דבי חביבי דתפרי בכיתנא אבל לפסול אם נתפר בכיתנא לית לן ולכך הביא מהך דמגילה דאמרינן דפסול שוב ראיתי בריטב"א בחידושיו למכות שכתב דס"ת שתפרו בפשתן פסול והביא ראיה מהך דמגילה דף ט' והיינו דמסתמא ס"ל לתנא דמתניתין כהך מ"ד דפסול ולא שס"ל רק לכתחלה אבל ראיה ברורה אין משם ועיין בריטב"א שם שהביא הגירסא תפילי דבי רב או תילי דבי רב ולפע"ד א"א לומר כן דרב ס"ל באמת דפסול כדאמר במגלה שם וצ"ל תפילי או תילי דבי חביבי או דבי רב היינו תלמודים שנקראו בי רב וצ"ע אמנם אי קשיא הא קשיא דהרי בש"ס מכות שם מפרש טעמא דמ"ד דכשר בח"פ משום דכי אתקש למותר בפיך להלכותי' לא אתקש ופירש"י כיון דהא דתפילין צריכין גידין אינו רק הלכה למשה מסיני לא ילפינן בהיקשא וכפי הנראה היינו משום דכל י"ג מדות אין למדין מהלכה ולאו דוקא ק"ו וכן נראה מרש"י בשבת דף קל"ב ולפ"ז מ"ד דפוסל ס"ל דיליף מתפילין כדאמר בהדיא מה תפילין הלמ"מ שיהי' נתפרות בגידין אף ס"ת כן והרי באמת קי"ל דאין למדין כל י"ג מדות מהלמ"מ כמ"ש בעלי הכללים ועיין באר יעקב כלל י"ט שהביא כן בשם ס' הכריתות להר"ש מקינון והורה מקום לרש"י בשבת הנ"ל וצ"ע שלא הזכירו כלל מזה ועיין בכלל כ"ב שם וצע"ג. ועל מה שהקשה מעלתו בהא דאמרו בשבת דף כ"ח ואלא הא דאמר ר"י לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה למאי הלכתא והקשה מעלתו הא נ"מ לענין מגילת סוטה דצריך להיות מבהמה טהורה כדאמרו בירושלמי והובא בתוס' בסוטה דף י"ז ע"ב לפע"ד נראה דהא באמת דעת ר"ש בירושלמי דכשר אף בטמאה ומטעם דלמחיקה עומד ורק ראב"ש אמר שמא תאמר איני שותה ונמצא השם גנוז על עור טמאה וא"כ משום מלאכת שמים לא הי' צריך שיהי' טהור דהא למחיקה עומד ורק שמא תאמר איני שותה ותהי' גנוז וזה אינו מלאכת שמים דלבעי שיהי' מטהורה ותדע שהרי לא אמרו בירושלמי הטעם דבעי טהורה משום מלאכת שמים ודו"ק. אך בגוף הדין נראה לפע"ד דלא מקרי מלאכת שמים רק מצוה שצוה הקב"ה לעשות ע"ד החוב והמצוה כגון יריעות המשכן או תפילין ורצועות אבל מגילת סוטה לא נקראת מלאכת שמים דאינו נעשה רק לברר הספק אם שתתה אבל אינו מצוה שצוה הקב"ה לעשות ואף שצותה התורה להמחק מגלת סוטה כדי לעשות שלום אבל אינו מלאכת שמים שיהי' מחויב לעשות רק שאם אירע סוטה צותה התורה לברר הספק ע"י מגלת סוטה אבל אינו דבר שבחובה להקרא מלאכת שמים וגדולה מזו מצינו שהר"ן נסתפק לענין שופר אם נקרא מלאכת שמים כיון דלפנים קאתי לכפר וא"כ מכ"ש בסוטה דלא נקרא מלאכת שמים:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״ו (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
