אך אי קשיא הא קשיא בהא דאמרו בב"ק דף ק' חזי דעלך קא סמיכנא וכו' דאי משתכח בישא קא מחלפת לה כמאן כר"מ דדאין דיני דגרמי והא כיון דהוא בעצמו לקח הדינר הרע הזה ואיבד ממונו רק שהוא גרם לו ל"ש דיני דגרמי להראב"ד והיא קושיא גדולה להראב"ד אך לפע"ד נראה בכוונת הראב"ד דבאמת צ"ע שיטת הראב"ד דמה נ"מ בין אם הוא גרם לו ההיזק בפעולתו או שבעל הממון עשה לעצמו הנזק בגרמת זה שהטעהו אבל ביאור הדבר נראה לפע"ד דהא באמת גם הראב"ד מודה דכל שחברו גרם לו ההיזק דחייב ורק שם דבאמת בשעת שזה נתן המעות לא עשה לו נזק והיה צריך לעשות סעודה כמנהג העולם ורק שחזרה בה אח"כ וגרמה לו למפרע נזק בזה שפיר כתב הראב"ד דכיון שזה איבד בעצמו ממונו רק שחברו גרם לו ההיזק בכה"ג היכא שבשעת מעשה לא גרם לו ההיזק רק שלמפרע גרם לו הנזק אבל לא בפעולתו רק בפעולת עצמו וגרמת זה בכה"ג פטור אבל שם בעת שהחליף ולקח דינר רע גרם לו נזק רק שלא ידע ואח"כ נתגלה לו בזה ס"ל להראב"ד דחייב ויש להמתיק הדבר לפמ"ש הרא"ש והפוסקים לחלק בין גרמי לגרמא דגרמי נקרא מה שעושה מעשה בידים בגוף הממון שמזיקו וברי היזיקא משא"כ גרמא ע"ש ועסי' שפ"ו בסמ"ע באורך ובש"ך שם וא"כ כאן דהוא עצמו אבד הממון א"כ אף שזה גרם לו הנזק לא מקרי רק גרמא ולא גרמי דאינו עושה מעשה בגוף הממון שזה איבד לעצמו משא"כ בהחליף דינר רע שעשה מעשה בגוף ההיזק דמ"ל שהוא החליף או שעל ידו נתחלף הן אמת דלפ"ז דברי הראב"ד שדימה זאת לזרעוני גינה אין לו ענין כלל מיהו בלא"ה הדבר תמוה דמזרעוני גינה אין ראיה כלל דלא ברי היזיקא ולא עשה מעשה בגוף הממון ולא בא הנזק מיד ומה שייטי' להכא ובלא"ה צ"ע דגם להרמב"ם מהראוי שיפטור בזה דהא הו"ל גרמא דלא ברי היזיקא דאטו ברי שתחזור בה ולא בא הנזק מיד ולא עשה מעשה בגוף הממון ואף שי"ל שזה מקרי ברי היזיקא וגם ההיזק בא מיד שעכ"פ בעת החזרה שאז בא הנזק מיד וגם בעת ההיא ברי היזיקא מ"מ הא לא עשה מעשה בגוף הממון וצ"ל דהרמב"ם לשיטתו דאינו מחלק בין גרמי לגרמא ועסמ"ע סי' שפ"ו שם ובש"ך שם ובסי' תי"ח והראב"ד השיג דאף לשיטתו כל שבעל הממון בעצמו עשה הנזק ל"ש דיני דגרמי וא"כ דבריו צ"ע מכל צד דמלבד דהסברא מצד עצמה צ"ע הדבר יפלא מהא דמחליף דינר רע דל"ש לחלק כמ"ש דעכ"פ גרמא ודאי הוה ולהרמב"ם חייב בגרמא ולא הי' לו להשיג על רבינו ואם כוונתו דהוא ס"ל לחלק בין גרמי לגרמא א"כ אין ראייתו מזרעוני גינה דאייה כלל וצע"ג:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״ב (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.