שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ס״ט (ג׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ובזה יש לישב קושית הרב מוהר"י אשכנזי שהביא בשעה"מ שם דהקשה לשיטת הסוברים דבשעת נישואין מועיל אף לדבר שלבל"ע להקנות א"כ מאי פריך הש"ס ולפמ"ש א"ש דבאמת הוה אסמכתא ורק דהתנה דאם לאו הרי הוא מוחל לה ולא ירשנה והיא תוריש להבנים שלה ולפ"ז אם נימא דדבר שלבל"ע להקנות ל"מ א"כ ניהו דמחל לה וע"ז מועיל מחילתו דאף דהוה דבר שלבל"ע מ"מ מפני חיבת הנשואין גמר ומחל לה אבל סוף סוף כל שמתה במה יזכו הבנים הא הוא לא מחל רק לה וע"ז מועיל חיבת הנשואין אבל כל שמתה ופסק חיבת הנשואין שוב אין בניה יורשים ומהראוי שבעל יירשנה וצ"ע בזה ומיהו בפשיטות י"ל דע"כ לא אמרינן דבשעת נשואין מועיל אף בדבר שלא בל"ע רק כשהתנו אף באמירה בלבד אבל כאן דמיירי בלא כתב לה ולא אמר לה ורק דמועיל מפני שהוא תנאי ב"ד אבל לא מה שהוא דבר שלבל"ע דבזה אין כאן תנאי ב"ד עכ"פ וז"ב:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.