ובזה מיושב קושית הפ"י והצל"ח על דברי רש"י במשנה דזה דלא כר"ה ור"א דהא רש"י פירש לר"א אומר במקום שעומד ולפמ"ש קאי רש"י אליבא דר"ה וגם בברכות הראשונות דאומר להלן ולפי המסקנא גם באמצעיות כלן אחת חשיבי לר"ה וז"ב ויש להאריך בזה ואכ"מ וקושית הש"ס לר"א לפי גירסת רש"י שהי' בש"ס תיובתא דר"א וכמ"ש בק"נ וצל"ח היינו מאמצעיות דא"צ לחזור אף לתחלת הברכה ופירוש רש"י מוכרח לשיטתו ולגירסתו ודו"ק היטב כי קצרתי עכ"פ הדין דין אמת לפענ"ד ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ס״ו (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.