שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ס״ה (ד׳)

ובזה אני אומר להדר פני זקיני הגאון השער אפרים חלק חו"מ סי' א' במה שנשאל באחד שעשה מקח להעמיד לו עורות ת"ר ויהי' שליש משקלם ד' אקית ושליש משקל ט"ו ושליש משקל ט"ז ואח"כ הביא לו עורות שכלם משקלם ט"ז והשיב הגאון דאף דהכבדים שוים יותר והשביח את המקח אפ"ה אף שהטעהו לשבח הוה שינוי והביא ראיה מהא דאמרו בקידושין דף מ"ט דאף בהטעהו לשבח אינה מקודשת ודבריו תמוהים לכאורה דמה לו להביא מקידושין והא אמרו בב"מ דף נ"ט דיכול לומר לישנן קא בעי להו וכבר תמהו עליו בשו"ת האחרונים ולפמ"ש א"ש דבאמת לא נסתפק הגאון אם הוה מקח טעות דישלים מה דנפסד לפי מה שהי' הוא צריך דזה פשיטא ורק דנסתפק אם מועיל השלמה דהא דבר שבמדה ומשקל אינו מועיל השלמה ביפות ונמצא רעות דבשלמא המדה יכול להשלים אבל להשביח הרעות א"א והוא לקח יפות ונמצא רעות וכמ"ש הר"ן בקידושין וא"כ ע"ז ד' הגאון דה"ה להיפות היכא שהשביח המקח כיון דהוא צריך לרעות שזה יפה לו למסחר שלו וא"כ מה מועיל השלמה הא הוה טעות במקח וע"ז הביא ראיה מקידושין דלא הוה קידושין דקי"ל כת"ק דר"ש ומשום דאינו מ"מ רק קפידא ומכ"ש במסחר דהוה בודאי קפידא ודו"ק שוב ראיתי במשנה למלך פי"ז ממכירה ה"א שהביא דברי אא"ז הש"א הנ"ל וכתב שלא נהירא דכל שהוא מין אחד אלא שהחילוק הוא מהרע אל היפה פשיטא דרק המתאנה יכול לחזור בו ע"ש ולפע"ד לפמ"ש בכוונתו דבר גדול דיבר אא"ז דבאמת כיון שדבר שבמשקל הוא פשיטא דיכול לחזור כל שהטעהו אף לשבח ודו"ק: