והנה בהא דאמרו דלרבנן היינו כשרי בתולים ופירש"י עדים שיזימו או יכחישו את אלה ויכשירו את בתך לבתולה גמורה וע"ז שאל אותי הרב מו"ה אברהם ראש ישיבה דק' הוראדנא דמה מועיל עדים שיכחישו דאף שהכחישו מ"מ לא הכשירו אותה דהו"ל תרי ותרי ומה חזית ולק"מ דהא חזקת כשרות שלה וחזקת בתולה שלה היה מסייע להעדים שמכחישים ובכה"ג העדים האחרונים נאמנים וכמ"ש בשב שמעתתא שמעתא וא"ו פרק כ"ב דבחזקה קמייתא ודאי נאמנים וא"כ גם כאן יש לה חזקת בתולה וכך שפיר אמר דלא מצאתי לבתך כשרי בתולים שיכחישו את עידי ואם אח"כ באו עדים שמזימין לעדיו שוב משלם מאה כסף וז"ב ובא וראה כמה מדוקדקים דברי רש"י שבתחלה כתב גבי כשרי בתולים עדים שיזימו או יכחישו את אלו ויכשירו בתך לבתולה גמורה נקט הכחשה והזמה וגבי כשרי בתולי בתי כתב רש"י עדים המזימין את עדיו ולא נקט הכחשה משום דבמה שטוען הבעל שלא מצא עדים המכשירים בתו סגי בהכחשה בלבד אבל במה שטוען האב כשרי בתולי בתי לענין שיחייבו הבעל מאה כסף צריך להיות דוקא שיזימו ול"מ הכחשה ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ס׳ (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.