שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״ט (ד׳)

ובזה יש לישב קושית הלח"מ שם ואכ"מ ובחידושי אמרתי בזה דבר נחמד לישב דברי רבינו דמה חילוק יש בין מוכר להלוה דהנה התוס' הקשו בחולין דף צ"ו ע"א דהיאך מחזירין שטר ע"פ סימנים והא אם באו עדים ואמרו פלניא דהאי סימנא לוה מנה אין מוציאין מידו וכתבו דשטר שאין האחד מוחזק שפיר מוציאין משא"כ להוציא ממון מהבעלים לא מוציאין ע"ש ולפ"ז אף אנן בדידן נמי נימא הכי דבשלמא לענין שהמוכר מכחישו והוא אומר שנתן לידו בתורת פקדון וזה אומר שמכר לו א"כ באמת השטר הוא ביד הלוקח והמוכר בא להוציא מידו השטר שיוכל לגבות בו בזה שפיר נקרא הוא מוחזק עכ"פ שלא להוציא השטר מתחת ידו וממילא הוא גובה בו אבל לענין הלוה להוציא ממון מתחת יד הלוה אין מוציאין זולת בעדים ולא עדיף מה שמוחזק בשטר מאלו הי' סימנים דלא מוציאין ומכ"ש ע"פ השטר כל שאין לו כתיבה ומסירה וימתק יותר לפמ"ש האחרונים בביאור דברי התוס' דשטר כל שאין גופו ממון לא מקרי הוצאה כ"כ משא"כ לענין הוצאת ממון ל"מ סימנים וא"כ מכ"ש כאן דאדרבא לגבי המוכר זה מקרי מוחזק בשטר ואיך יוכל להוציא מידו משא"כ להוציא מיד הלוה וז"ב כשמש וזה לדעתי כוונת ה"ה במ"ש בסוף דבריו ושם יתבאר שאפילו המוכר מכחישו הלה נאמן לענין שלא נוציא השטר מתחת ידו ולא נגבה בו למלוה עכ"ל והיינו כמ"ש והוא הדבר אשר דברתי דלענין להוציא מידו השטר פשיטא דהוא נקרא מוחזק וז"ב אברא דעדיין צ"ב דגם לגבי הלוה כיון שעכ"פ נתחייב אם להמוכר אם להקונה ל"ש חזקת ממון דסוף סוף הוא נתחייב לשלם וכעין שכתב הש"ך בחו"מ סי' צ"א ס"ק י"ב לענין חנוני ופועלים ולכאורה רציתי לומר דכיון דלענין המוכר נאמן הלוקח א"כ כבר נסתלק המוכר ושוב אינו חייב הלוה להמוכר כלל ושוב יש לו חזקת ממון אך ז"א דממנ"פ אם נאמין שכבר נסתלק ומכר ללוקח שוב צריך לשלם להלוקח וע"כ שהלוה טען דלמא פקדון הוא בידך וא"כ שוב חייב עדן להמוכר ואין לו חזקת ממון אך באמת אחר העיון הדבר נכון דל"ד כלל להא דהש"ך שם דבשלמא התם הבעה"ב נתחייב תשלום אחד אם להפועלים אם להחנוני שא"ל שהפועלים יטלו ממנו ורק דא"י אם החנוני נתן או לא וא"כ שפיר כתב הש"ך דעכ"פ תשלום אחד מחוייב לשלם והוא נתחייב לחנוני אם הי' נותן וכל שאין לו חזקת ממון שפיר מחויב לשלם לחנוני שהוא תבעו והפועלים מתו אבל כאן הלוה טוען להלוקח לאו בע"ד דידי את ולך לא נתחייבתי מעולם וא"כ לגבי הלוקח שפיר יש לו חזקת ממון ותדע דאל"כ אם הלוה יטעון שלך לא נתחייבתי רק לשני אטו נימא דל"ש חזקת ממון ז"א דלגבי אותו האיש יש לו חזקת ממון וז"ב כשמש ועיין בנימוק"י ר"פ המוכר את הספינה שכתב בהדיא דלכך אין אותיות נקנית במסירה דמטלטלין לאו בני שטרא נינהו ע"ש ועיין שיטה מקובצת ב"מ דף מ"ז ע"ב ד"ה מעות קונות שכתב דמטלטלי לאו בני שטרא נינהו לפי שאין דרך לסיימם ואפילו סיימם לא קנה ע"ש שכתב כן לענין הך דבכורות ריש פ"ב ודו"ק היטב. שוב מצאתי ברש"י שבועות דף מ"ו ע"א ד"ה מיתבי דכתב דא"צ למכתב שטרא אלא לרווחא דמלתא שלא יצטרך לישבע ע"ש ומשמע דכותבין שטר על מטלטלין דהיינו ספרים אף שיכול להטמין אותם ואולי ספרים שאני דא"א להטמין דצריך ללמוד מהם אך באמת יכול למוכרם וצ"ע: