שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״ט (ג׳)

ומן האמור מיושב קושית השעה"מ פ"ג מעבדים דאם נימא קנין אגב אינו רק מדרבנן א"כ מ"פ בב"ב דף קכ"ג יכיר למה לי אי בעי למיתב מתנה מי לא מצי יהיב ולמה לא קאמר דנ"מ לענין מעות בעין דא"י להקנות בשום קנין דמטבע אינו נקנה בחליפין ומטלטלין לאו בני שטרא ואגב אינו רק מדרבנן ע"ש ולפמ"ש א"ש ובמחכ"ת נעלם ממנו דברי ר"ת דאם משעבד עצמו במנה בשטר מועיל ושם ע"כ מיירי במשעבד עצמו דאל"כ הו"ל דבר שאינו קצוב כמ"ש הכ"מ פי"א ממכירה ע"ש ובלא"ה ל"ק דקנין אודייתא מועיל וכמ"ש אא"ז הח"ץ ז"ל סי' ט"ז ודו"ק וגם לפמ"ש למעלה בכוונת רש"י יש לישב ג"כ ודו"ק ועיין ב"ב ע"ו דפריך שטר ספינה למה לי מטלטלי נינהו משמע דא"צ אבל עכ"פ שייך במטלטלין שטר ודו"ק ולפמ"ש השיטה שם יש לישב. והנה צריך להבין איך אותיות נקנות במסירה והיינו השעבוד שבו שנתחייב לו מנה והא מטלטלין לאו בני שטרא והרי בכתב לו מנה אני חייב לך כתב ר"ת מדטרח וכתב לו בודאי גמר להקנותו וכאן לא טרח וכתב לו כלל דבשלמא בכתב ומסר לו א"כ שייך דטרח וכתב לו אבל אם נימא דנקנה במסירה לבד א"כ מעות ומטלטלי לאו בני שטרא ומצאתי במלמ"ל פ"ו ממכירה בהלכה י"א במה שהאריך שם בסוגיא ד"פ הספינה דמאן דמזבין שטרא לחברי' שכתב בתוך דבריו ועוד דניירא מטלטל הוא ואין מטלטלי נקנה בשטר וע"כ כשכתב זה השטר הוא לקנות השעבוד שבו ובמחכ"ת אזיל בתר אפכא דלענין לקנות הנייר כל שכתב לו קני לך בודאי מדטרח וכתב לו קני ע"כ שרצה לו להקנות עכ"פ הנייר ואדרבא על השיעבוד קשה טפי איך יקנה ואדרבא בזה יש לפרש הסוגיא טעמא דכתב לי' הכי אבל לא כתב לי' הכי לא קני וכי לצור ע"פ צליחותו והיינו דכל שא"צ לצור ע"פ צליחותו וא"כ למה טרח ומסר לו וע"כ בשביל השעבוד דאית בי' דאל"ה למה מסר לו כלל וא"כ למה צריך כתיבה הא במסירה לבד יקנה מדטרח ומסר לו וע"ז השיב לו דאין לצור ולצור וא"כ אין ראי' ממה דמסר לו ולכך צריך כתיבה דכל שכתב לי' קנה וכשיטת התוס'. דר"פ ס"ל כרבנן דבעי כתיבה ומסירה ודלא כרשב"ם עכ"פ לרבי דס"ל במסירה לחוד קני קשה היאך יקנה ואפשר דקנין השעבוד שבו הוא לא למעות בלבד ועיקר שעבוד הוא על קרקעות ושייך לקנות בשטר וכל שקנה השעבוד ממילא הוא מחויב ליתן לו מעותיו. ואם חומה היא נבנה עליה טירת כסף לפרש דברי רבינו פ"ו ממכירה הי"א שכתב וא"צ עדים לענין קנייתו אלא לענין תביעתו שהרי הנתבע אומר לו מי יאמר שבע"ד שלי כתב ומסר לך ועיין בה"ה שתמה דממנ"פ אם נאמן אצל המוכר אף שהמוכר מכחישו למה לא נאמן אצל הלוה ע"ש ולפמ"ש י"ל דכיון שכל הטעם שנקנה בכתיבה ומסירה הוא בשביל דטרח וכתב לו ונקנה לו השעבוד לכך קנה אף דמטלטלי לאו בני שטרא לפ"ז זה דוקא כל שכבר נשתעבד בו אבל אם הלוה יכול לומר לו מי יאמר דכתב ומסר לך וא"כ לא קנית כלום ואף הנייר לא קנה דנייר הוה מטלטלי ולא קנה שוב לא מקרי מוחזק כלל דלא קנה שום דבר ולכך צריך עדים לענין הקנייה ולא לגוף הקנייה דהקנייה סגי בכתיבה ומסירה רק דכיון דא"י לתבעו שוב ל"ק כלל (ואין חילוק בין המוכר להלוה) אבל כל שאינו טוען כן שוב הוא מוחזק בשטר דמסתמא ל"ח לפקדון ותלינן דהי' כתיבה ומסירה וקנה: