שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״ז (ג׳)

ובזה מיושב גם קושיתך השני' דבאמת כיון דמתנה עמ"ל ל"ש מתנה וא"כ לא הוה תנאי כלל דהוה מתנה עמ"ש בתורה וכעין דאמרו בחולין דף קל"ג גבי ע"מ שהמתנות שלי וכיון דהוה מתנה עמ"ש בתורה התנאי בטל והמעשה קיים והוה מתנה גמורה ויצא ידי נתינה בתרומה ומה דמחזיר מתנה בעלמא הוא דיהיב משא"כ בפדיון הבן דמ"מ הוא לא גמר ויהיב ולא יצא וכדאמרו בבכורות שם וכפי מ"ש לעיל לחלק והנה אם כי דבר חכמה אמרת לפמ"ש א"ש דעכ"פ ידי נתינה לא יצא אף בתרומה דהוא ע"מ להחזיר נתן ול"ש מתנה ואף דהתנאי בטל אבל הוא לא יצא ידי נתינה ובלא"ה י"ל דכיון דחטה אחת פוטרת הכרי שוב לא הוה מתנה עמ"ש בתורה דיכול לפטור בחטה אחת מן התורה ואף לשיטת התוס' רי"ד בקידושין דף נ"ח דאף דחטה אחת פוטרת הכרי דוקא מתורת טבל אבל הנתינה לכהן בעי דבר חשוב אבל פשיטא שעכ"פ לא נקרא מתנה עמ"ש בתורה ובזה יש לישב מה שהקשית דלמא לכך יצא ידי נתינה דהכהן הי' יכול ליקח חטה אחת ופוטרת כל הכרי וא"כ השאר רק מתנה בעלמא הוא דהוה ולפמ"ש התוס' רי"ד א"ש דעכ"פ ידי נתינה לא יצא ודו"ק. והנה שאלני אחד ושמו הרב' מוה' מאיר ליב הכהן מגריידינג בהא דכתבו התוס' בב"מ דף ז' בסוגיא דת"כ דכתבו שאינו צריך להחזיר רק כפי ט"ה שהי' לו והקשה הוא דהוא יכול לטעון הייתי נותן במעמ"ל דמועיל בפדיון הבן ואמאי לא ישלם הכל והשבתי דמלבד דלשיטת הרע"ב בבכורות פ"ח כל שדעתו סומכת שבודאי יחזיר ל"מ ועיין מגן גבורים סי' י"ד אף גם דבעינן עכ"פ קה"ג לשעה וכמ"ש בשו"ת הרא"ש סי' ל"ה בשם הר"ר אביגדור ולשיטת הרא"ש צריך לחזור ולהקנותו עכ"פ הוה אח"כ כשמחזיר ענין חדש וא"כ עכ"פ אין לו בו רק ט"ה ונכסי כהן הוא והכהן חוזר ונותן לו ודו"ק. והנה שאלני הרב מוה' אליעזר בהא דפדיון הבן דאם נתן לו במתנה עמ"ל דלא פדוי דכיון דהתורה רצתה שתהי' מתנה לחלוטין והוא התנה ע"מ שתחזירהו לי א"כ הוה מתנה עמ"ש בתורה דהתורה הקפידה שיהי' פודה לחלוטין לא ע"מ להחזיר והשבתי לו דבממון ל"ש מתנה עמ"ש בתורה כיון דיכול למחול לו לא הוה מתנה עמ"ש בתורה כמו בנזיקין כמ"ש התוס' בכתובות דף ג' ע"א בתירוצם השני דדוקא בשאר וכסות דאין אישות לחצאין ונזיר אינו לחצאין משא"כ בנזיקין וה"ה כאן. והנה שאל אותי הרב המאה"ג מוה' יהודה לייביש אבד"ק ליטעוויטץ במדינת רוסיא דמה חידש רבא דמתנה עמ"ל שמי' מתנה הא הוא משנה מפורשת פ"ה דפיאה שבולת של לקט שנתערבה בגדיש מעשר שבולת אחת ונותן לו אמר ר"א וכי היאך העני הזה מחליף דבר שלא בא ברשותו אלא מזכה את העני בכל הגדיש ומעשר שבולת אחת ונותן לו ופירשו הרמב"ם והרע"ב דהא דמזכה לו את הגדיש לא שמזכה לו כלו לגמרי וגם מה מעשר שבולת אחת ונותן לו ועוד הקשה דמה כל הרעש הזה של ר"א הא למה צריך להחליף הא מתנות עניים אינם טובלים ומה בכך שנתערב צריך לתת לו איזה שירצה אבל מה צורך לכל אלו דברים ולמה צריך העני להחליף הא כל מה שנותן לו די והחמיר מאד בקושיא זו ואמר ששאל לכמה גדולים ואין משיב ולפע"ד נראה בפשיטות דהנה הירושלמי מקשה שמא אותה שקבע הוא לקט ופטור מן המעשרות ומשני דמביא ג' שבולים ע"ש והובא בר"ש וברטנורא ובאמת שעדיין צריך להבין דאכתי מה מועיל הא עכ"פ הוא מעשר השבולים השלשה ודלמא הוא של לקט ולא הועיל לאותן השנים דאין מפרישין מהפטור על החיוב וכמ"ש הר"ש לענין הגדיש דאינו מועיל לעשר מיניה וביה דהא אין בילה ודלמא שבולת של לקט מעורב שם וע"כ צ"ל דאף דזה הוא של לקט הא מחליפו בשני שבלים אחרים ונפקע ממנו תורת לקט וזה שנותן לכהן הוא של לקט אף שיכול להיות שמא נשאר בגדיש אותו של לקט נפקע תורת לקט ממנו ונתחלל ע"ז וע"ז שפיר פריך דאיך מועיל הא כיון דאותו לקט נתערב בהגדיש א"כ ניהו דלענין הלקט לא נפקע דעכ"פ צריך ליתן דממונא בממונא לא בטל וכדאמרו בביצה דף ל"ח והרי לקט של העני מעורב בגדיש ולא נפקע ממנו תורת לקט אבל עכ"פ היאך יכול להפקיע תורת לקט ע"י שנותן לעני שבלת אחרת דהא לא בא ברשותו של העני כעת דהא כעת נתערב בגדיש של בעה"ב ואיך מחליף דבר שאינו ברשותו ויש לחוש שמא זו שנותן לעני הוא של לקט והיאך נפטרו השני שבולים אחרים וכן להיפך שמא של לקט נשאר בגדיש וכמו שחשש הר"ש ולזה אמר שמזכה את העני בכל הגדיש וא"כ אז בודאי נפקע תורת לקט דבטל שם לקט ממנו כיון דנותנו לו כלם ואז בטל בכל הגדיש דל"ש לומר דממונא בממונא לא בטל הא כלו של העני דמזכה לו בכל הגדיש ואח"כ מעשר שבולת אחת ונותן לו ומעתה אין קושיא דא"כ ש"מ דמתנה עמ"ל שמה מתנה די"ל דבעלמא ל"ש מתנה וכאן דאינו עושה רק להפקיע שם לקט ממנו נקרא מתנה אף דאינו רק לזמן וכעין זה כתבו התוס' בעירובין דף ס"ו דאף דשכירות אסור בשבת כאן אינו רק להפקיע האיסור וכ"כ בב"מ דף ס"ד דאינו עושה רק להפקיע איסור רבית ועשו"ת צמח צדק סי' כ' וא"כ אין ראיה מזה ובזה ממילא מיושב קושית הר"ש דאיך עושה בכל הגדיש דלמא נשתייר אותו של לקט ולפמ"ש א"ש דכל שמעשר אמרינן דבאמת הלקט נפקע על אותו שנותן לעני. עוד י"ל דהמשנה מיירי דעדן לא לקט העני השיבולת רק דמיירי שבעה"ב לקט בשביל העני ואמר הרי זו לעני פלוני ור"א וחכמים נחלקו בפ"ג דר"א ס"ל דנותן לו וחכ"א יתננו לעני ראשון ולפ"ז יש כאן שבולת לקט אחת ששייך לעני ופטור מן המעשר וע"ז שפיר פריך ר"א לשיטתו של רבנן דס"ל דלא זכה לו רק הוא לעני הנמצא ראשון וא"כ אותו עני לא זכה כלל ואיך יחליף הלקט בשבולת אחרת והא לא הוברר כלל איזה לקט וא"כ היאך מחליף וע"ז אומר שמזכה לו כל השדה וז"ב: