שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״ג (ד׳)

ובזה אני אומר הא דאמרו בב"ק דף קי"ב ואם אמרו גדולים אין אנו יודעין חשבונות שחשב אבינו עמך פטורין ופריך הש"ס משום דאמרו אין אנו יודעין פטורין ופירש"י הואיל ויודעין שבגזילה בא לידו והו"ל ברי ושמא ברי עדיף וזה כמה שלמדנו אני וגיסי הרב הגאון מוהרמ"ז ז"ל מס' ב"ק בעיון ועמדנו ע"ז דלמא מיירי דאמרו שהחשבונות הי' מקודם והו"ל א"י אם נתחייבתי וע"כ כמ"ש הש"ך דספק פרעון קודם להלואה ג"כ חייב מטעם דבכה"ג הו"ל ברי ושמא ברי עדיף ולפמ"ש אף אם נימא דלא כש"ך מ"מ זה בשתי הלואות דיכול לטעון בסתם אתה חייב לי כנגדו ופטור וא"כ הו"ל א"י אם נתחייבתי אבל בגזילה דצריך השבה מעליא לא יוכל לפטור עצמו אם טוען א"י אולי לא גזלתי דאולי יש לי בידך כנגדו דגזילה והלואה תרי מילי נינהו וא"כ פשיטא דהו"ל א"י אם פרעתיך לכ"ע וז"ב ועיין בב"י מחודש י"ח שם. ובזה נראה לפע"ד מה שהאריכו הפוסקים באם א"י אם פרעתיך במקום דלא הו"ל למידע אי פטור ולפמ"ש תלוי בשני טעמים הנ"ל דלפמ"ש הט"ז דכבר נתחזק בחיוב ומעמידין על חזקת חיוב וא"כ אף בלא הו"ל למידע מה בכך שאינו צריך לדעת מ"מ הו"ל חזקת חיוב בודאי אבל כפי הנראה מהש"ך הוא דבכה"ג אמרינן ברי ושמא ברי עדיף כיון דודאי נתחייב וא"י אם נפטר הו"ל שמא גרוע והרי כבר כתבו התוס' בכתובות י"ב דאף למ"ד ברי ושמא ברי עדיף בכה"ג דלא הו"ל למידע לא הוה ברי עדיף א"כ ה"ה בא"י אם פרעתיך במקום דלא הו"ל למידע פטור ועיין תומים סי' ע"ה ס"ק כ"ב שהאריך לברר זאת ולפמ"ש יש לישב כמה קושיות ואכ"מ ולפ"ז כאן ביורשים דפירש"י דהו"ל ברי ושמא קשה דבכה"ג ודאי דלא הו"ל למידע ופטור ועיין שטה מקובצת שבאמת דחה פירש"י בזה ועפ"י שכתב בפירש"י דהו"ל א"י אם פרעתיך ולפמ"ש א"א לומר כן עכ"פ לפמ"ש בכוונת הש"ך ל"ק מה שהקשיתי דמ"מ לא הו"ל חזקת חיוב דכבר נפטר דלפמ"ש הש"ך לא אתי עלה מטעם חזקת חיוב רק דכל שהוה לי' ברי ושמא וכבר נתחייב השמא גרוע ודו"ק ויש להאריך בכ"ז ואכ"מ. שוב נתיישבתי בדבר ולפע"ד דביורשין בודאי א"י אם פרעתיך פטור דהנה כל הטעם דא"י אם פרעתיך דחייב הוא דעכ"פ הוה חזקת חיוב הלואה ומוקמינן על חזקת חיוב ולפ"ז זה שייך לגבי הלוה עצמו אבל ביורש באמת הוא לא לוה רק שמצוה על היתומים לפרוע חובת אביהם כל שהניח קרקעות משום דסמיכת המלוה הי' עליהם ועיין בחו"מ סי' ק"ז ס"א וא"כ כיון דל"ש לומר לגבי היורש חזקת חיוב דהיורש לא נתחייב רק נכסי הלוה נתחייבו ועכ"פ אף שהיורש במקום אב קאי היינו בעת שירש וא"כ כל שהוא ספק פרעון לגבי' ממילא הוה ספק אם נתחייב היורש או לא והו"ל א"י אם נתחייבתי והנכסים אף שמשועבדים הם הוא בכללות הנכסים ועיקר צריך לגבות מן היורש שלקח הנכסים וגם כיון דנכסי הלוה אינון ערבין בי' וא"כ כל שמת הלוה פקע הערב וע"כ דכיון דהיורש ירש הנכסים הוא במקום אב קאי וא"כ הוה לגבי' א"י אם נתחייבתי ובב"ק שם מיירי בגזילה דכל שא"י אם החזיר אביהם ממילא אינו שלהם דהוא של הנגזל אבל בהלואה דאינו רק מכח שעבוד כל שספק אם פרע אביהם פשיטא דהוה א"י אם נתחייבתי וכמ"ש: