שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״ג (ג׳)

והנה בספק פרעון קודם להלואה שכתב הש"ך בסי' ע"ד ס"ק כ"ז דחייב דמ"מ הו"ל החיוב ברי והפטור ספק ובכה"ג אמרינן ברי ושמא ברי עדיף ולכאורה לפמ"ש הט"ז בטעם דא"י אם פרעתיך דחייב דאתחזיק עליו החיוב וכאן הרי לא אתחזיק עליו החיוב דבשעה שהתחיל החיוב כבר הי' ספק שמא אינו חייב לו דכבר נפרע ממנו אך נראה דאם נימא דזה גובה וזה גובה וא"כ כל ענין בפ"ע וא"כ אף שספק פרעון קודם להלואה מ"מ על אותה הלואה הו"ל ספק להמלוה ועל ההלואה השנית הו"ל ספק להלוה אם פרעו וא"כ בכה"ג פשיטא דחיוב איכא עליו דאותה הלואה ודאי נתחייב והספק בפרעון ועיין ש"ך סי' ס"ו ע"ש דכתב דקי"ל זה גובה וזה גובה וא"כ לשיטתי' אזיל והו"ל ספק בפרעון דכבר נתחייב וז"ב. ובזה יש לישב מה ששמעתי מקשים במ"ש התוס' בב"מ דף ג' דאצטריך עד אחד לטענו בספק ע"פ עד והקשו דא"כ יתבענו שנית ויהי' טוען א"י אם פרעתיך דהו"ל ספק פרעון קודם להלואה דחייב ולפמ"ש יש לישב דמה יועיל שיתבענו שנית והא כל הטעם הוא משום דזה גובה וזה גובה וא"כ כאן הספק הלואה בא מחמת הספק פרעון וא"כ גם כשיתבענו לא יצטרך לשלם לו דל"ש זה גובה וזה גובה דאם נתחייב בשביל עד א"כ זה גובה ממנו וזה יגבה ממנו שנית הא כל עיקר הספק הלואה בא ע"י הפרעון ואיך יתבענו ודו"ק כי נכון הוא. ובזה מיושב היטב הא דהקשה התומים על דברת הש"ך הנ"ל דהוא ש"ס מפורש בהא דאמרינן ספק מלוה ישינה יש לו עליו וקשה דלפ"ז למה יתחייב שוב הו"ל א"י אם נתחייבתי ופטור וע"כ דאף שספק פרעון קודם להלואה מ"מ חייב ולפמ"ש יש לישב דבאמת אם נימא דבמקום דאין נ"מ לא אמרינן ז"ג וז"ג וכמ"ש בב"י שם בסי' ע"ה באורך מחודש י"ח ובכ"ח שם וא"כ שוב הו"ל א"י אם נתחייבתי יכול לטעון בפשוט א"י אם נתחייבתי כיון דיש לי בידו כנגדו ופטור וא"כ אין ראיה מהא דספק מלוה ישנה דא"כ הו"ל א"י אם נתחייבתי דשם דלא טען כן רק דאנן אמרינן דל"ח אממונא דספק מלוה ישנה יש לו עליו א"כ עכ"פ החיוב הוא עליו באמת ול"ש לומר דמנכה לי' בחובו דהא באמת גם אליו אינו ברור החוב ופשיטא דבכה"ג לא אמרינן דמנכה לי' וזה גובה וזה גובה כיון דאיכא נ"מ בזה דבזה הוא מודה שנתחייב וצריך לשבע ועל החוב שיש לו עליו הו"ל ספק מלוה ישנה שגם המלוה טוען שספק אליו ואיך שייך לומר דהו"ל א"י אם נתחייבתי אבל אם באמת אומר שא"י אם נתחייב לו ה"א דיפטר וע"ז חידש הש"ך דגם בכה"ג הו"ל א"י אם פרעתיך דבכה"ג אמרינן זה גובה וז"ג וא"כ אותה הלואה שנתחייב לו בודאי הו"ל א"י אם פרעתיך ועל אותה הלואה טוען הלה בעצמו א"י אם הלויתיך ופטור ואיך שייך לנכות ובכה"ג כ"ע מודו דאמרינן ז"ג וז"ג כל דאיכא נ"מ בין התביעות וז"ב ודו"ק: