שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״א (ד׳)

והנה מדי דברי אמרתי להזכיר מ"ש בגליון ראיה דדיבור הראשון הוא אנכי מהא דאמרו ספרי פ' בשלח והובא בסנהדרין דף צ"ט על קרא דדבר ד' בזה דדריש ר"י זה העובד ע"ז והיינו אנכי ולא יהיה לך וזהו קצת סתירה למ"ש הזהר הרקיע והנה כה הראני תלמידי החריף מוה' מענדיל בודק נ"י דבמצוה ל"ת ה' האריך הרמב"ן אי לא יהיה לך קאי על עשיית אלילים לבד או על עבודתה והרי בסנהדרין מבואר דקאי על עבודתה אבל אינו ראיה דבאמת מביא הרמב"ן מחלוקת התנאים בזה א"כ י"ל דר"י ס"ל כמ"ד דקאי על עבודתה ובפרט דאמר דאנכי ולא יהי' לך בדיבור אחד נאמרו מסתמא הוא שוה לאנכי דמיירי בקבלת עבודת אלקית ע"ז הזהיר שלא יהי' לך ודו"ק. ומה שהקשה עוד בהא דאמרו סנהדרין ס"א אי דפלחי לי' כ"ע מודו דכתיב לא תעשה לך פסל וע"ז אמר דמזה מבואר דלא תעשה פסל קאי על עשייה ולא על עבודה והרמב"ן נסתפק שם בזה לק"מ דאם קאי על עשייה לנוי מכ"ש דעובר בעבודה והרמב"ן נסתפק להיפך דלמא קאי על עבודה ולא על עשייה לנוי אבל כל שעובד למה שעשה בודאי כ"ע מודו דעובר וז"ב ופשוט. והנה בהא דאמרו בסנהדרין דף ס"ג אלמלא וא"ו שבהעלוך נתחייבו שונאיהם של ישראל כלייה ופרש"י דהא לא כפרו בהקב"ה לגמרי שהרי שתפוהו בד"א והיא תימה דישראל ודאי מצווים על השיתוף ואיך ניצולו בשביל זה ששתפו שמו וד"א ובאמת שי"ל שזה שאמר רשב"י והלא כל המשתף ש"ש וד"א נעקר מן העולם שנאמר בלתי לד' לבדו והיינו שאף ששתפו עוד בד"א ל"מ כדכתיב בלתי לד' לבדו אבל אכתי תמוה על אחרים מה התנצלות יש בזה אמנם נראה דהרי רש"י פירש שהערב רב אמרו כן שהרי לא אמרו אלה אלהינו והם הטעו את ישראל אחריו והיינו שבתחלה עשוהו ערב רב ואח"כ טעו ישראל ג"כ ולפ"ז הערב רב כיון שלא גיירו באמת וכשחזרו לקלקולם ועשו העגל א"כ הי' להם דין ב"נ וב"נ לא נצטוו על השיתוף וא"כ יש להם התנצלות וישראל בעצמם יש להם התנצלות כי טעו להאמין לערב רב: