שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ׳ (ג׳)

עוד נ"ל עפמ"ש הש"ך בחו"מ סי' ל"א בחכמי בריסק שנסתפקו בחד המוכחש מחד אי פסולים להצטרף והש"ך הביא ראיה מהר"ן דאף בחד נגד חד נמי פסולים וכתבתי בחידושי דדוקא לגבי אותו עדות פסלם הר"ן ואף דשם לענין הקידושין הוא עדות אחרת שאני קידושין דהוה דבר שבערוה ובעי עדים אף דהענין אמת וגם דלא נתחזקה לא"א רק עפ"י הדיבור שאומר שקידשה וגירשה וכמ"ש הר"ן שם אבל כל שהוא דבור אחר במה דלא נתכחש לא נתכחש וראיה ברורה הבאתי מדברי המישרים שהובא בב"י שם וכעת ראיתי בשו"ת בית יעקב סי' צ"ח שנתקשה בזה וגם בסי' קכ"ד האריך להקשות על הר"ן ולפמ"ש נתיישב הקושיות ויש להאריך שם ואכ"מ ולפ"ז נלפע"ד ברור דזה טעמו של הש"ג דפוסל כל שנתכחשו דהרי פסולים להצטרף יחד וא"כ לא ידענו מי הוא האומר אמת ובהדי סהדי שקרי למה לי ולפ"ז כאן דכל אחד שאומר שקידשה הרי מעיד שתי דברים שהוא קדשה וכל העולם לא קידשוה וא"כ ניהו דבמה שאמר שהוא קדשה נתכחש מאחר שאמר שהוא קדשה אבל במה שאמר שכל העולם לא קידשוה אדרבא הסכימו שניהם ובכה"ג כ"ע מודים דלמאי דלא אתכחוש לא אתכחוש ולענין זה ל"ש דבר שבערוה דמה שאומרים שלא נתקדשה לאחר זה אינו דבר שבערוה וז"ב ובזה מיושב ג"כ קושית הריטב"א דלענין שיהי' מותר לכנסה ע"י הגט שנתן האחד שוב מקרי דבר שבערוה וגם בזה הענין עצמו נתכחשו ול"מ ובהדי סהדי שקרי ל"ל וז"ב ודו"ק היטב כי היא עצה נפלאה. והנה לפמ"ש בחידושי בסימן ל"א שם לבאר דהא דפסולין העדים שהכחישו חד את חד הוא משום דעכ"פ הוא מכיר ברשעו ואסור להעיד עמו וכמ"ש הש"ך סי' ל"ד בטעמו דהו"ל נמצא אחד קאו"פ יע"ש שהארכתי א"כ י"ל דזה ל"ש בעדות אשה דגם חד כשר ול"ש נמצא אחד מהם קאו"פ מיהו י"ל דכיון דנמצא אחד מהם קאו"פ הוא גזה"כ ואפילו יש מאה כשרים כל שנצטרף הפסול עמהם פסול וה"ה בזה כל שנצטרף הפסול פסול ובזה י"ל דנחלקו הרא"ש והש"ג ודעימייהו והנה בהא דאמר ר"י ור"ש הואיל וזו וזו מודים שאינו קיים ינשאו הי' נלפ"ד דטעם הסברא הוא ע"פ מ"ש הרא"ש פ"ק דמכות בשם י"מ לחלק דע"כ לא אמרינן פלגינן דיבורא רק במקום דעיקר העדות שאמר שרבע או שאמר שהלוה ברבית ומה שאמר לדידי מילי אוחרא אבל להאמינו לחייב הלוה ולא הערב אי אפשר ע"ש ולפ"ז נ"ל דכיון דבאמת עיקר התכלית בהגדתם הוא שזה מת ולא נ"מ לנו באיזה מיתה לכך שפיר אמרינן דבגוף העדות שזה אינו חי שניהם מעידים ומה דסתרי בענין המיתה זה אינו שייך לגוף העדות ושפיר אמרינן פ"ד וזה אמרם הואיל וזו וזו מודים שאינו קיים תנשא דמה נ"מ לנו באיזה מיתה הוא מת א"כ שפיר אמרינן פ"ד וז"ב מאד: