שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן מ״ט (ג׳)

והנה בש"ס אמרו שם מה הו' עלה ת"ש דאמר ר"ל הגודרות אין להם חזקה והנה מכאן תמוה לי דברי הש"ך חו"מ סי' קל"ה שהאריך בס"ק ג' דבכלל גודרת אינו עבדים דגודרות הוא מלשון גדרת צאן דא"כ היכא פשיט בש"ס על עבד מגדרת הצאן דא"ל דהכי פשיט דכמו דבגדרות אין לו חזקה בשביל שמהלך ה"ה בעבדים דא"כ יקשה קושית התוס' דהו"ל להביא מתניתין דעבדים חזקתן ג"ש אבל לאלתר אין לו חזקה ותירצו דהא דבכה"ג שיש הוכחה שהוא שלה שכתוב גט על ידו אית לי' חזקה לכך הביא מגדרת צאן ואם איתא לדברי הש"ך מה ראיה מגדרת צאן הא יש לומר דש"ה וכמ"ש דהם גדרת צאן משא"כ בעבד וא"ל דמייתי מכח כ"ש דמה התם דודאי י"ל דלא עיילי מנפשיהו מכ"ש בעבד די"ל דעייל מנפשי' דז"א די"ל גם להיפך דשאני עבד מגדרת צאן דבגדרת אין ראיה וכאן יש ראיה דהגט כתוב עליו וע"כ משום דבלשון גודרות נכלל גם עבד וז"ב ובלא"ה הדבר תמוה דלדברי הש"ך דגם המקשה בב"מ הוה ידע דיש חילוק בין גדרות לעבדים רק דמסברא דימה אותו לגדרת לפי שהוא מהלך א"כ מה לו לשנות דכי אמר ר"ל דגודרות אין להם חזקה לאלתר דלמא שאני גדרות דאין לו חזקה כלל משא"כ בעבדים ואדרבא בזה הי' מיושב מה שהקשו התוס' בגיטין דמה קמ"ל ר"ל דמתניתין הוא ואם נימא דגודרות אין להם חזקה טובא קמ"ל וע"כ דאין לדבריו מקום ובלשון גודרות נכלל עבדים ג"כ וראיתי בתומים שהביא מקושית התוס' הנ"ל ראיה להש"ך דאל"כ טובא קמ"ל ואיני מכיר ראיה זו דבאמת התוס' ודאי דס"ל כן כמ"ש בראש דבריהם דהגודרות אין להן חזקה לאלתר אבל לאחר ג' שנים יש לו חזקה ושפיר הקשו לשיטתם אבל מלשון קושיתם ראיה להיפך מדהקשו מה קמ"ל ר"ל הא מתניתין היא בעבדים ע"כ דבלשון גודרות גם עבדים בכלל ומכ"ש לתירוץ הר"י מקורבי"ל דמשמע כן וע"כ דברי הש"ך תמוהים וצ"ע: