והנה הט"ז ס"ק ט"ו האריך לחלק בין ספק בשחיטה דמקרי חזקת איסור ובין שאר ספק ולפע"ד הי' נראה ע"פ מ"ש בתשובה אחת דמה דאמר ר"ה בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיוודע לך במה נשחטה ולכאורה לא נודע מה חידש ר"ה מי לא ידע בכל אלה דבהמה בחייה בחזקת אבמה"ח עומדת וגם איך שייך לומר דפליגי בדר"ה ואיך שייך לחלוק ע"ז ואמרתי בזה לפמ"ש הרמב"ן הובא בתו"ה לרשב"א שער א' בית א' לסייע להגאונים דאמרו דכ"מ שיש לפנינו לבודקו לא סמכינן על רוב מצויין אצל שחיטה וכתב הוא דמדינא לא הי' ראוי שיועיל גם הרוב כל דיש חזקת איסור של אבמה"ח בעינן ידיעה ברורה ולא סמכינן על רוב רק דאנו רואין שהיא שחוטה לפנינו וכל שלא ידענו שהוא מן הרוב צריך בדיקה ולפ"ז זהו שחידש ר"ה דאף רוב ל"מ עד שיוודע לך בידיעה ברורה שהיא שחוטה בודאי ויצאת מחזקת איסור ושם הרחבתי הדיבור בזה ולפ"ז שפיר ל"מ ס"ס כל שהוא ספק בשחיטה דכל שאינו שחוט לפנינו כהוגן דשמא נפגם הסכין שוב ל"מ ס"ס דהוא מתורת רוב דאנן צריכין שיהיה ידיעה ברורה ולפ"ז מה דמות יערוך לו מכל שאר ספק ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן מ״ה (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.