שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן מ״ד (ג׳)

והנה התוס' בב"ב דף כ"א בסוגיא דבר מבואה דאוקי רחים כתבו דהא דאמרו בב"ב נ"ד דנכסי גוי הרי הן כנכסי מדבר דמכי מטו זוזי לידיו אסתלק דלשיטת רש"י עכ"פ רשע מהראוי דלקרי וכ"כ הרשב"ם שם ובאמת שמדברי הש"ס נראה דל"מ רשע כלל אך לפע"ד נראה דבר חדש דהנה בהא דאמרו דנכרי מכי מטי זוזי לידיה מסתלק הדבר צ"ע דלמה יסתלק הנכרי בכסף ועיין בתוס' שם אך לפע"ד נראה דבר חדש דבאמת גזל לעכו"ם אסור רק הפקעת הלואתו מותר ובאופן דליכא חילול השם וכמבואר בחו"מ סי' שמ"ח ס"ב ולפ"ז באמת הגוי לא נסתלק כלל ולא הוה הפקר עדיין רק דכיון שהגוי כבר קיבל הכסף א"כ לא גרע עכ"פ מהפקעת הלואתו דמותר דהא ליכא חילול השם דהגוי כבר קיבל המעות וא"כ הוא גוזל העכו"ם וכל המחזיק זכה ול"ש לומר דעני המהפך בחררה דהרי לא נטלה ממנו רק דהוא גוזל הנכרי ובזה מיושב מה שהקשו שם התוס' בב"ב מהא דרב מרי בר רחל דאמטי אגר ביתא לרבא ואמאי מכיון שקנה רבא כבר נסתלק הגוי וזכ' בו רב מרי ולפמ"ש י"ל דהרי המהרש"ל הובא בש"ך חו"מ סי' שמ"ח ס"ק ג' כתב דדוקא דרך מכס וחוב מותר בהפקעת הלואתו אבל מה שהוא דרך מקח אסור ע"ש א"כ כאן שרב מרי הי' בדרך משכונא אסור אף הפקעת הלואתו ובזה אמרתי לישב הא דאמרו בריש ב"מ אי תני מצאתי' ה"א ראיתי' אע"ג דלא אתי לידיה בראיה בעלמא קנה והוא תמו' דאיך אפשר לומר דבראיה בלבד קני לה ואיזה קנין עשה בה ולפמ"ש י"ל הכוונה הוא דכל שראוה קודם לחברו הו"ל כעני המהפך בחררה דכל שתפסה אח"כ קנהו והו"ל האחר כרשע כשתופס מה שחברו קנהו כבר ועכ"פ הפך בה ודו"ק: