מה שהקשה בדף מ"ז דפלפל הש"ס אי מותר לעשות מדה לקומץ ולחפינה והרמב"ם השמיט כ"ז לפענ"ד כיון דהש"ס פלפלו בזה ולא אמרו בלשון איבעיא ותיקו ע"כ הניח הרמב"ם זאת וממילא מהשמטה נדע דאין נכון לעשות מדה לקומץ ולחפינה וכה דרכו של רבינו ואחז בשיטת הרי"ף רבו דמהשמטתו נדע דלא ס"ל כן כמ"ש הרמב"ן במלחמות כ"פ. ומה שהקשה בהאיבעיא דבין הבינים ד' מ"ז דהרמב"ם השמיט הדין ולא העתיק דקמצי שמיני' וגם לענין מלא חפניו יפה תמה גם אני כתבתי בגליון זאת. אמנם נראה כיון דכהנים זריזין הן בודאי לא נשאר בין הבינים ולקחו כהנים שמנים חזקים ובריאים ולא נשאר בין הבינים וגם נראה לפי מה דאמרו מלא קומצו כדקמצי אנשי וא"כ ודאי קמצו כל מה שיכול לקמץ ולא נשאר בין הבינים דרוב אנשים לוקחים הקומץ בלי שיעור בין הבינים וע' ברמב"ם פירוש המשנה פ"ק דיומא דאין החפינה מעבודות הקשות שבמקדש אף שדברי הרמב"ם תמוהים כמ"ש הלח"מ פ"א מעבודת יוה"כ ה"ז אבל עכ"פ למדתי משם דכל דחפן כדחפני אנשי או שקמצי כדקמצי אנשי ל"ש כלל האבעיא דבין הבינים ע"ש היטב ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ל״ב (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.