שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן כ״ז (ג׳)

מכתבו הגיעני שלשה שאלות אשר שאל אם אמנם עמוס אני בטרדות רבות בכ"ז חשתי ולא התמהמתי להשיבו אשר שאל בירושלמי מס' סוכה רשב"א אומר ע"ז עברה עם ישראל בים מ"ט גוי ואלקיו עמו. אמר לי' ר"ע ח"ו אם אתה אומר כן נמצאת עושה אתה את הקדש חול ופירש היפ"מ שאם הוא קודש אינו נמחק ואם אתה עושה אותו חול רשאי למוחקו וע"ז הקשה מהא דאמרו סנהדרין ד' נ"ו אלקים זו ע"ז. וכן היא אומר אלקים אחרים וחד אמר אלקים זו דינין וכן הוא אומר אלקים לא תקלל הרי דרשינין אותו חול ורשאין למוחקו. והנה במח"כ איך אפשר לומר פסוק ויצו ד' אלקים יהי' ע"ז. אבל באמת הכוונה הוא כדאמר רב יהודה אמר רב אלקים אני לא תקללוני אלקים אני לא תמירינו אלקים אני יהא מוראי עליכם. וע"ש ברש"י א"כ אלקים הוי קודש רק צוה שלא ימיר אותו וגם הדינין פירש רש"י לשון שררה ורבנות כמ"ש רש"י שם וא"כ אלקים היא קודש רק ממילא נשמע שציוהו על ע"ז וצווהו על הדינין. ובזה דברי זקיני הגאון שער אפרים ס' ס"ד נכונים ויפה תמה על הרב עדות ביהוסף יעו"ש ומה שהקשה בהא דאמרו מגלה ד' ח"י ע"ב נקוט דרב ביבי בידך דשמואל הוא דחייש ליחידאה יעו"ש בפרש"י וקשיא לי' מההוא דמ"ק ד' י"ב רב חצדו לי' חצדא בחולא דמועדא שמע שמואל אקפד לימא שמואל כיחידאה ס"ל יעו"ש ואדרבה שמואל חייש ליחידאה זהו קושיא עצומה. אך לפענ"ד נראה דניהו דשמואל חייש ליחידאה אבל זה רק חשש וא"כ אמאי קפד על רב אם הוא אינו חושש וע"כ דס"ל כיחידאה. וזה אינו דרק חייש ליחידאה. עוד נ"ל דשאני בהך דמגלה דיש איסור תורה דמפקיע מצות יבום אבל מלאכת חוה"מ אינו רק דרבנן ולא שייך לחוש ליחידאה וע"כ דס"ל כיחידאה ושפיר מקשה מ"ש מרש"י פסחים דף מ"ח ע"א ד"ה מלתא שרש"י כתב בפשיטות דמוטב לעבור על בל יראה מלעבור על לא תעשה בקום ועשה ובערובין ק"א מדחה תלמודא בלשון דלמא ל"ק מידי דהש"ס שם דחויא מדחי וגם הש"ס לא קאמר רק היכי דקא עביד אסורא לא אמר ר' יהושיע אבל כאן נעקר ממילא וז"ב. דברי הדו"ש באהבה הצעיר יוסף שאול הלוי נאטנזאהן האבד"ק לבוב: