שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן כ״ו (ג׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אחדש"ו שלמי חובה ושלמי נדבה הן דורשין בשלום תחלה שתי אותותי אלה להודיע לכת"ר מי כהחכם יודע פשר דבר מאי דקשיא לי בהא דתנינין בירושלמי מס' סוכה וז"ל רשב"א אומר ע"ז עברה עם ישראל בים מ"ט גוי ואלקי' עמו וא"ל ר"ע ח"ו אם אתה אומר כן נמצאת עושה אתה את הקודש חול עכ"ל ופירש הרב יפ"מ שאלקי' שהוא קודש עושה חול לפי שאם היא קודש אזי אינו נמחק אתה עושה אותו חול ושרית למוחקו ע"כ א"כ מהכא משמע שכשאנו דורשין אותו חול שרינין למוחקו. א"כ איך דרשינין במס' סנהדרין פ' ד' מיתות ד' נ"ו ת"ר ז' מצות נצטוו בני נח דינין וב"ה וע"ז וכו'. מנה"מ אר"י ויצו זו דינין וכה"א אשר יצוה ד' זו ברכת השם וכה"א שם ד' אלקים זו ע"ז וכה"א אלקים אחרים ועוד איתא התם אלקים זו דינין וכן היא אומר אלקים לא תקלל יעו"ש והא הכא דרשינין אותו חול וא"כ שרית למוחקו והא ר"י הוא בעל תלמוד ירושלמי וכל לגבי דידי' צ"ע"ר ומזה תמי' לי ארב שער אפרים בתשובה ס' ס"ד וס"ה אהאי דורש הרב עדות ביהוסף אפסוק תעבדון את האלקים האי אלקים זו ע"א אסמכתא והקשה עליו מלשון ירושלמי הנ"ז וק"ל דלהפך בזכותי' מתלמוד דידן וא"כ הרב אלגאזי בעל אהבת עולם אהבתם אהבת עולם הא חדא ועוד שנית הנה הואלתי לדבר ואנכי עפר ואפר גרסינין במס' מגלה ד' ח"י ע"ב נקוט דרב ביבי בידך דשמואל הוא דחייש ליחידאה יעו"ש בפרש"י וק"ל מההוא דמ"ק ד' י"ב רב חצדו לי' חצדא בחולא דמועדא שמע שמואל אקפד לימא שמואל כיחידאה ס"ל יעו"ש ואדרבה שמואל הוא דחייש ליחידאה וכה"ג הקשה הש"ס ביבמות ד' פ"ג ב' וע' להריטב"א שם וד' קשים להולמם מסו"ג דמגילה וכמ"ש המעיין בתוס' ולכאורה צ"ע והחוט המשולש מאי דק"ל אדברי רש"י בפסחים ד' מ"ח ע"א בד"ה מלתא דקשיא לן וז"ש וליכא לאוקמא פלוגתייהו בטובת הנאה דניהו דס"ל לר"א דטובת הנאה ממון מ"מ עובר על לא תעשה כל מלאכה ומוטב לעבור על בל יראה מלעבור על לא תעשה בקום עשה ע"כ ולכאורה נר' בזה היפך מזבחים דף פ' ואף בערובין קא מדחי תלמודא בלשון דלמא והכא רש"י ז"ל קא תני בלשון ודאי ובאתי לחלות לכת"ר רו"ם המחלות לשלמה שיודע לי פשר דבר לא תאחר לשלמה ואפיל תחנתי לכת"ר שישים עינא פקיחא ע"ז. ואין להאריך כ"א בשלום אדונינו שאול ויאריך ימים על ממשלתו אכי"ר:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.