שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן כ״ד (ד׳)

הנה אחר דרישות שלום כמשפט לאוהבי ד'. הנני לבקש את הדרת גאונו. למחול ולהשיב לי בעסק השאלה אשר נשאלתי בנידן צורת המקוה אשר לא יכולו למצוא מים כי אם בעומק גדול. ע"כ חפרו באר אחת. ובה מים חיים. ובתוך הבאר ממעל למים עשו כיסוי ולמעלה בשטח הקרקע עומד ארגז חציו על פי הבאר וחציו על פני הקרקע. ובשולי הארגז כנגד פי הבאר נקב ובו קנה חלול יורד דרך הכיסוי לתוך המעיין. ועשו ברזא להנקב אשר בשולי הארגז כדי שיוכל לפתוח ולסתום. ולמעלה בשטח הקרקע חפרו חפירה אחת ומשכו מי המעיין לתוך החפירה הנ"ל. דהיינו דרך קנה שיעלו מן המעיין דרך הכיסוי למעלה עד כנגד החפירה הנ"ל. ושם נכפף הקנה והולך לתוך החפירה הנ"ל. ומבחוץ עשו עוד באר אחת ומשכו מים מן הבאר אשר מבחוץ לתוך הארגז הנ"ל עד שמתמלא הארגז. ופותחין את הברזא מן הארגז ויורדין מי הארגז דרך הקנה לתוך המעיין אשר מבפנים. ומחמת שאין להם מקום להתפשט בתוך המעיין הנ"ל המה עולים עם הקנה הכפוף הנ"ל לתוך החפירה הנ"ל. ושם נקווי המים ונעשה מקוה מים ושאלו אותי להורות להם אם כשר מקוה כזה. והנה באמת לעת זקנתי וכח אין בי מהראוי למנוע עצמי להורות הל"מ בזה. אעפ"כ אודיע חות דעתי. כי בעיני יפלא ההיתר כזה. דהנה רוב ראשונים פוסקים להלכה דאין טובלין לא בעליונה ולא בשום מקוה מה"ג מקואות דמסכת מקואות דניצק וקטפרס אינו חיבור וגם גיד אסיק ואחית לא אמרינן ור"ת הרבה בפלפולי הוא רק לפלפולי בעלמא. אם כי הנטע שעשועים קבע להלכה כחד תירץ וחילק בין מי נהר ובין מי גשמים. המעיין יראה שהוא נגד הריב"ש וט"ז ושאר הראשונים ואחרונים כי גם הנטע שעשועים אינו מקיל רק בזוחל כדרך איזה מטהר בזחילה. אפילו בניצק כי מעיין מטהר בדרך מהלכו אבל באם החיבור הוא ע"י סיבה מכריח ובסור הסיבה ישוב לקדמתו אינו מטהר בהילוכו שלא כדרך מנהגו קטפרס ולא בגיד ויען כי יש באיזה קהילות מקואות כאלה ורבים טובלין בהמה. ע"כ לא רציתי להורות בזה הל"מ לכן הצעתי לפני הדרת גאונו הצויר המקוה הנ"ל. ואבקשו למחול על כ"ת ולהשיב לי מהר חות דעתו. ומחמת כשלון כחי לא אוכל להאריך דברים אשר בלבבי וגם בפלפול לא יכולתי להעיר הגם שבספר דברי חיים בא בארוכה עוד הרבה לפלפל רק אין בכחי להביא הדברים בכתב ובפרט כי הכותב אשר עמי נחלה למאוד ולזה קצרתי וד' הטוב ישפות שלום לכבוד הד"ק וברכה וחיים כנפש ש"ב מח"ו דוש"ת הק' חיים הלברשטאם: