ולכאורה רציתי לומר דהרי בשיטה מקובצת כתב דלכך בנדה נאמנת לספור לעצמה דהא א"א בע"א וא"כ בטלת מצות פ"ו ולכך האמינתן התורה משא"כ בדבר שאפשר באנשים ע"ש ולפ"ז אפשר דבדיקת השערות דא"א ע"י אנשים דמכוער הדבר לכך האמינו לנשים ור"י ור"ש דס"ל דאינן נאמנות ס"ל דכיון דצריך לענין בדיקה ל"ש מכוער הדבר כמו דאמרו בירושלמי לענין סוטה דאין יצה"ר מצוי לפי שעה אבל זה דחוק והיותר נכון לומר כמ"ש הרמב"ן ריש גיטין דשאני נדה דמתוך שהן נאמנות על עצמן נאמנות לגבי בעליהן וא"כ גם נשים אף דאינן נאמנות על השחיטה היינו לאחרים אבל לעצמן נאמנות כמ"ש הכלבו בשם ר"י הובא בב"י ר"ס א' ביו"ד וא"כ לכך כל ששוחטת ונאמנת לגבי עצמה נאמנות לגבי אחרים ג"כ אבל כל שאין שוחטות רק לגבי אחרים ל"ש להאמין לה ובזה יש לישב קושית התוס' על הלכות א"י דלכך בקדשים מותרת לשחוט דמתוך שנאמנת לגבי עצמה שלא תקלקל הקדשים וגם יהי' חולין בעזרה וכדומה לכך נאמנות לגבי הקדשים ג"כ וז"ב ובגוף קושית התוס' על הלכות א"י נראה לי דבר חדש דהנה כבר נודע מה שהקשו כל הקדמונים דאיך נימא דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן והא שייך לומר סמוך מיעוטא לחזקה דבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת אמנם נ"ל דהנה זה ודאי בענין שאינן סותרין החזקה פשיטא דאזלינן בתר רובא ולפ"ז החזקה הוא או דבחזקת אבר מן החי או חזקה שאינו זבוח וא"כ בעוד שלא נגמר כל השחיטה ועודנה הבהמה בחזקת שאינה זבוח וגם עוד היא אבמה"ח פשיטא דאמרינן דמומחה הוא ושוחט שפיר וא"כ איך אפשר דעד גמר השחיטה היה זה השוחט בחזקת מומחה והי' מן הרוב דמומחין הם ובסוף השחיטה נשתנה והי' מן המיעוט דאינן מומחין ואטו בשביל חזקת הבהמה יצא זה מן הרוב והי' לאיש אחר וז"ב מאד מאד. ומעתה זה באנשים אבל בנשים שאף המומחות לשחוט חיישינן שאינם באימוץ הלב כ"כ וחיישינן לעילוף שטבעם רכות ודעתם קלות וחיישינן לעילוף וכיון שחיישינן שנשתנו ויצאו מהרוב דמומחין שאינם מתעלפים שוב שייך לומר סמוך מיעוט לחזקה דחיישינן שמא בסוף השחיטה נשתנו ואז הי' הרוב כנגד החזקה וסמוך מיעוטא לחזקה וז"ב בטעמו של א"י הנ"ל דלכך נשים לא ישחטו. ובזה מיושב היטב קושית התוס' הנ"ל דהרי אמרו בחולין י"ב פסח וקדשים מא"ל וכתבו התוס' דמבשר תאוה לא פריך דר"מ חייש למיעוטא מדרבנן רק בפסח וקדשים אין סברא שר"מ יחוש למיעוט ולא נאכל בשר קדשים ע"ש ולפ"ז גם לענין סמוך מיעוטא לחזקה דלדעת הרבה מן הקדמונים דאינו רק דרבנן שייך בודאי לומר דבקדשים ל"ח לסמוך מיעוטא לחזקה ושפיר כשרות לשחוט בקדשים ודו"ק היטב כי הוא חריף ובזה יש לישב קושית התוס' ריש גיטין לרבה דחייש לשמא לא כתבו לשמה ואמאי לא חייש לשאר פסולים מחובר וכדומה ולפמ"ש א"ש דכבר אמרו שם דסתם ספרי דדייני מגמר גמירי ורבנן הוא דאצרוך והיינו משום דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקת אשת איש ע"ש ולפ"ז לענין מחובר עוד לא נסתר חזקת א"א דאז לא דנין על אשה פרטית ואטו ליכא גרושה בעולם וכמ"ש התוס' לענין חזקת גנבי דאטו ליכא גנבי בעלמא ועיין ש"ך חו"מ סי' קל"ג וא"כ גם אח"כ שאנו דנין על האשה הלזו אטו מחמת זה אתרע הרוב שהי' מקודם אבל לענין לשמה שאנו דנין על אותה אשה א"כ אנו דנין אם נכתב לשמה ובזה הי' הרוב סותר לחזקת אשה זו ובכה"ג אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה ודו"ק היטב כי חריף הוא אברא דלפי"ז צ"ב הא דאמרו בחולין פ"ו מאי אריא רוב הא ר"מ חייש למיעוטא וסמוך מיעוטא לחזקה ומאי קושיא הא כתבתי דל"ש סמוך מיעוטא לחזקה דכ"ז שלא נשחטה כראוי עוד לא נסתר חזקת אבמה"ח ומה"ת להוציאו מידי רוב ואח"כ כיון שהחזקנו אותו ברוב מה"ת לומר דנשתנה בסוף השחיטה מרוב למיעוט וא"כ גם כאן נימא הכי אך ז"א דזה דוקא לדידן דל"ח למיעוט כלל רק מדרבנן וא"כ כל שהחזקנו אותו בחזקת רוב מה"ת להחזיקו במיעוט אבל לר"מ דחייש למיעוטא מה"ת לשיטת הרשב"א ודעימיה וא"כ הוה ספק ושפיר אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה ובזה מיושב היטב קושית התוס' ד"ה מ"ט שהקשו דמ"ט דרבנן דאי ס"ל דרוב מעשיהם מתוקנים א"כ יהי' אסור לשחוט אחריהם וסופג את ארבעים ולפמ"ש א"ש דהם ס"ל ג"כ סמוך רק דמה"ת לא חיישינן אבל מדרבנן חיישי ולכך אסור לשחוט אחריהם הן אמת דלר"מ יקשה בכל רוב מצויין אצל שחיטה היאך נאמן דלדידיה ל"ש הך תירוצא וצ"ל כמ"ש הרא"ה דהרוב מצויין הו"ל כלו והוה מיעוטא דמיעוטא דגם לר"מ ל"ח וגם לפמ"ש הרשב"א במשמרת כיון דמתעסקים לבטל החזקת איסור דמסתמא נתבטל החזקה כיון דרוב מומחים הם ולפ"ז בחש"ו דעכ"פ לר"מ חיישינן למיעוטא דהם אינם מתוקנים ולא נודע אם יש כאן אחד שביטל החזקה לכך חיישינן דהו"ל כעין תרי מיעוטי דחיישינן משא"כ לרבנן ודו"ק ועיין רש"י במשנה שפירש דאינו סופג ארבעים דהתראת ספק הוא וקשה למאן דס"ל התראת ספק שמה התראה מא"ל ועיין בהגהות הגאון מוהר"י פיק ז"ל שהגיה עבירת ספק ועקבותיו לא נודעו ולפמ"ש י"ל דאף למ"ד שמה התראה מ"מ כיון דמה"ת לא חיישי רבנן למיעוטא לכך אינו סופג ארבעים ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן י״ט (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
