שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן י״ח (ג׳)

ובזה יש לישב הא דאמרו בדף י"ג ע"א חדא להכשיר בה וחדא להכשיר בתה וכתבו התוס' דצריכי תרוייהו חדא להודיעך כחו דר"ג וחדא להודיעך כחו דר"י ודקדק הריטב"א דא"כ לא הו"לל חדא להכשיר בה והא לר"י אדרבא לפסול בה אתי לאשמעינן ולפמ"ש א"ש דבאמת הרבותא הוא בלהכשיר דבאמת למאן דמכשיר מכשיר אף ברוב פסולים וא"כ שוב בתה יש להכשיר טפי מבה וכמ"ש דאמה תלוי בבתה וא"כ חדא להכשיר בה הוא אליבא דר"ג וחדא להכשיר בתה הוא משום כחו דר"י דהיינו לר"י הפוסל פוסל אף ברוב כשרים ושם אין סברא לפסול אמה ובתה יותר רבותא ואשמעינן רבותא דמ"מ לר"ג כשר בתה ג"כ וממילא ידענו כחו דר"י בזה ובזה מיושב היטב ע"ש הרמ"א בתשובותיו סי' כ"ז להקשות דלמה לא ביאר הרמב"ם הדין דבתה דמאן דמכשיד בה מכשיר בתה ולפמ"ש א"ש דבאמת לפי מה דקי"ל דאף ברוב פסולים מכשיר ר"ג א"כ אדרבה בתה יש לה מעלה טפי ואמה מכח ברתה קאתי וא"כ שוב ל"צ להשמיענו ברתה דמכ"ש דאמה קאתיא ודו"ק היטב כי ת"ל הדברים שמחים וחריפים ומובטחני כי יש להם פנים בהלכה ת"ל. אמנם אי קשיא הא קשיא בהא דפריך בדף י"ז ע"ב ריב"ל דאמר כמאן אי כר"ג אפילו ברוב פסולים נמי מכשר ומה קושיא דהא ע"כ לא מכשר ר"ג ברוב פסולים רק במקום דמכשיר ברתה דאיכא לעז על בתה והוה תרתי דסתרי ולכך התיר אף ברוב פסולים וכאן בתינוקת שנאנסה דאין להבת היאך יכשיר אף ברוב פסולים ומאי קושיא ובכה"ג כיון דמסתמא תלינן דהבועל אזל לגבה וא"כ ברוב פסולים למה יכשיר ולכאורה מכאן ראיה דלהחמיר לא אמרינן דהבועל אזל לגבה ותלינן דהיא אזלה לגבייהו והו"ל קבוע ומיהו יש לומר דהכי מקשה כיון דר"ג מכשיר אף ברוב פסולים עכ"פ למה אמר ריב"נ אם רוב העיר משיאין לכהונה ולמה לי רוב דעכ"פ במע"מ סגי וצ"ע בזה. והנה בהא דאמרו ביבמות דף ט"ז ע"ב דחיישינן שמא מעשרת השבטים הוא ופריך הש"ס והא כל דפריש מרובא קפריש ומשני בדוכתא דקביע והקשו בתוס' הא באזל הוא לגבה אמרינן כל דפריש מרובא פריש ולפע"ד נראה דבאמת צריך להבין איך שייך רובא דעלמא והא הנו"ב מהד"ב חלק אהע"ז סי' מ"ב כתב דבנכרי לא שייך לילך בתר רוב דאחרי רבים להטות לישראל נאמר וכ"כ הפרמ"ג בשער התערובות חקירה שלישית ע"ש וא"כ לפ"ז הא בנכרים ל"ש רוב אך ז"א דאטו אנו דנין על העכו"ם אנו דנין על הולד ממי הוא אם מעשרת שבטים או לא וע"ז אמרינן דרובא דעלמא נכרים ולאו עשרת השבטים נינהו ושפיר אזלינן בתר רובא וז"פ ולפ"ז כיון דמיירי בקביעי מאי אמרת דכל דאזל לגבה הו"ל פירש ואזלינן בתר רובא ולפי"ז כיון דבאמת כשאנו דנין על הפרישה מי ומי הפורש לא שייך למיזל בתר רובא דאטו מאותו העיר שהוא קבוע ל"ש שיזיל לגבה וכ"א ל"ש לומר דיותר יש לומר שפירש אחד מעלמא דהם הרוב לגבי אותה העיר דז"א דבאמת בנכרים ל"ש רוב וא"כ הרוב והמועט שווים וא"כ יש לנו לדון על העכו"ם של אותה העיר כמו אחר רובא דעלמא וכיון שכן שוב הו"ל קבוע ומוטב לנו לתלות בקבוע יותר מהרוב דהרוב באמת אינו רוב גמור דגם המעט של העיר נחשב כרוב דבנכרים אין חילוק בין רב למעט והכל הם בספק וכיון שכן שוב יותר שייך לחוש לבני העיר הקבועים ודלמא מעשרת שבטים הוא הקבוע וכעין זה כתוב בט"ז סי' ק"א ס"ק י"ד ביו"ד דכל שיש לפנינו שני קביעות יש לתלות ברוב ובתשובה כתבתי ביאור דבריו וה"ה כאן להיפך דהרוב ל"ש בזה יש לילך בתר קבוע דהו"ל כמחצה על מחצה ודו"ק היטב כי הוא עמוק וחריף ת"ל והנה בזה נראה לפע"ד לישב הא דחידש הנו"ב דלענין יוחסין דפסולי קהל סגי בחד רובא ע"ש בסי' ז' ובאמת שלכאורה משמע דאף בפסולי קהל צריך תרי רובי ולפמ"ש י"ל דלכאורה צ"ב גם בפסולי כהונה למה צריך תרי רובי הא ברובא דעיר סגי דכל שעכ"פ קבוע איכא וניהו דרובא דעלמא הוו פסולים מ"מ הא בנכרים לא שייך רוב וא"כ אין נ"מ בין רובא דעלמא בין רובא דעיר וא"כ כיון שבעיר יש קבוע דכשר והרוב כשר שוב מהראוי לתלות דמרובא דקבוע דכשרים בא וכמ"ש הט"ז סי' ק"א שם אך ז"א דלענין כהונה אין הפסול בשביל נכרי בלבד ואיכא ג"כ פסולים של ישראל ובזה שייך רובא דעלמא דפסולים דלענין פסול כהונה אין אנו דנין מחמת רוב דעכו"ם רק רוב דפסולים ולכך צריך שתי רובי אבל לענין פסולי קהל דהרוב של העכו"ם הוא דפוסל ובעכו"ם שוב שוה עכו"ם דעלמא לעכו"ם דעיר ובעיר שוב יש קבוע דכשרים שפיר כל שיש רוב הכשרים תלינן בהכשרים ולכך פירש"י דוקא לענין פסולי כהונה דבזה צריך תרי רובי אף שנקבע רוב בני העיר כשרים וכמ"ש ודו"ק היטב: