מכתבו הגיעני תמול והנה במה ששאל שאיש אחד בא לשם ונקרא בעליתו לתורה יוסף בר' שרגא פייבוש וכן חתם עצמו בכתובה וכן בשטרות וכעת גרש אשתו וכתבו ג"כ יוסף בן שרגא פייבוש המכונה פייביל והאשה כבר נשאת לאחר ואח"כ נתודע שאבי אביו כתב שאבי המגרש שהוא בנו היה נקרא שרגא צבי וכן עלה לתורה רק שנכדו יוסף הנ"ל כשנפרד משם היה קטן ולא ידע רק משם פייביל ע"כ חשב שמסתמא נקרא בשם שרגא ע"כ עלה לספר תורה בשם שרגא פייביל וכ"כ בכתובה ועתה המגרש הרחיק נדוד והבעל השני אין יושב עמה והיא עניה הנה פשיטא דכל שכתבו שם אביו שרגא פייביש המכונה פייביל כפי שנקרא בפ"כ פייוול ודאי כשר בדיעבד דלא גרע מחניכה שהכל קורין בו אף דלא נכתב שום שם רק החניכה ומכ"ש כשכתבו שם הקודש שרגא פייביש המכונה פייוויל אף שהי' לו שם עוד שם אחר ונקרא לס"ת ומה גם כל שכבר נשאת לאחר ובמקום הכתיבה והנתינה לא הוחזק רק בשם זה ודאי כשר וחלילה להרהר אחר זה ולא תעשה הוצאות לחקור אחריו כי הגט כשר בדיעבד ובפרש שכבר נשאת.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן פ״ט (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.