שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן ע״א (ב׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

מכתבו מיום ה' ויצא הגיעני ויאמין לי כי אז הביאה הב"ד כמה שאלות הנחוצים להלכה ולמעשה גם בש"ק הי' לי כמה מכתבים ובכ"ז אמרתי לרשום בקצרה. והנה מה שהאריך במה שהקשו בירושלמי האיך אכלו מצה הא הי' איסור חדש וע"ז חידש עפמ"ש ביד שאול דבערלה ל"א טעכ"ע וה"ה בחדש והאריך בפלפול גדול ושמחתי בפלפולם אף שלפי האמת דחיתי שם סברא זו לענין ערלה וה"ה לענין חדש אך מ"ש לפמ"ש הרמב"ן בהך דעשה עיסה מחטים ומאורז דיצא ידי מצה שהחטה גורר האורז וע"ז הקשה דא"כ היו יכולים לקיים מצות מצה ע"י שיערבו חטה עם אורז דלענין מצה יצא ומצד חדש פשיטא דלא אמרינן שגורר והנה גוף דברי הרמב"ן צ"ב וכבר ישב על מדוכה זו מהרי"ט אלגזי שהאריך לבאר דבריו ואין פנאי לעיין בדבריו אמנם גם בפשיטות ל"ק כיון דהחטים גוררין את האורז להיות כמו שהיא חטים כולו כמ"ש המהרי"ט באורך אם כן גם לענין חדש נעשה כאלו כלו חטים חדשים ובלא"ה נלפע"ד דל"ק דע"כ ל"א דגורר רק בסתם חטים הכשירים אבל כל שהיא חדש ואסורים האיך אפשר דגורר גם האורז להיות כחטה וכבר הורנו הר"ן באלפסי סוף ע"ז דהיתר גורר האיסור ולא האיסור גורר ההיתר ולכך איסור בטל ברוב ולא היתר נהפך להיות איסור וכ"כ הרמב"ן בחדושיו ועי' שם אם כן ה"ה כאן כל דהיא חדש פשיטא דאינו גורר האורז ולא יצא י"ח מצה וז"ב.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.