והנה לא ידעתי מה אשיב. גוף הענין שזקן שהגיע לשיבה לא ישחוט לבדו עיין שו"ת בית יעקב סי' נ"ח ואף שהוא כתב בן פ' שנים באמת בשו"ת מאיר נתיבים זכורני שראיתי דבדורות הללו יש להשגיח ע"ז אפילו בפחות משבעים לא ישחטו עד שינסו אותם כי קרוב הדבר שיתקלקל ועיין בלחה"פ ואף דהנו"ב מהד"ב חלק יו"ד סי' א' חולק עליו עכ"פ תלוי הכל בתשות כח והדורות מתמעטים והולכים וע"כ יש לחוש אך כ"ז אם להעבירו אבל בנ"ד שכבר קבלו שוחט חדש וקבל הזקן בחרם שאם ישחוט ויבדוק בעצמו בלי חברו תהא שחיטתו אסורה כנבלה הנה פשיטא ששחיטתו אסורה והדבר מבואר בשו"ת נו"ב מהד"ק חלק יו"ד סי' א' שאם השוחטים תקעו כפם שלא לשחוט בלתי בתנאים ידועים ועברו על תנאם ששחיטתם אסורה ונקראו חשוד לאותו דבר ויע"ש. וע"כ מאחת מכל הטעמים אף כי ארבעתן יחד יש לפסול שחיטתו וגם מטעם כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד יש לפסול והארכתי בזה בתשובה לק' מאשציסק והובא לעיל והזכרתי אפס קצה בחבורי יד שאול והדבר ברור שיש להעביר השוחט הזקן והוא זקן אשמאי ולולא כי זקן הוא ואני חס על זקן הייתי אומר שיש להעבירו לגמרי אמנם זקן הוא ועכ"פ יש לקנסו עד שיקבל ד"ח לא יעשה מלאכתו ויחזירו השו"ב החדש למקומו והזקן יעמוד ע"ג אבל לא יעשה דבר ואף דדמיא עליו כארבא אריא מ"מ כיון שלא יהי' לו נאמנות עליו עד אשר ישוב ויקבל ד"ח ועד שישוב יתנו לו מחצית שכר השחיטה כי אולי טפלי תלו ביה ואם הוא חטא אשה ובנים מה חטאו ואח"כ כשיקבל ד"ח אז יהי' חלקו שני שלישים והחדש חלק שליש וישוב לעבודתו כמקדם.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן נ״ה (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
