שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן נ״ב

והנה ביום ד' בא ג' שבט תרי"ז נשאלתי מק' סקאליט אשר מפני הריב והמחלוקת אשר היה בעיר קבל עליו השוחט באלה ובשבועה ונדר עד"ר שאסור לו לשחוט בסקאליט וקבל מעות עבור זה וזה שבעה שנים שנדחה מעבודתו אבל לא חלילה בשביל שום שמץ פסול רק מצד המחלוקת אשר בני העיר רצו שהשוחטים יתנו משכר שחיטה שלהם איזה סך לבני העיר לצרכי הקהלה והוא לא רצה ועזב חזקתו כאשר הרבנים הגדולים מו"ה שמעריל מהרימליב נ"י והרב מו"ה אברהם באב"ד ישבו על מדין ונתגלו חת"י והנה כעת מטה ידו כי לא נסה בשום מו"מ להרוויח וע"כ כל אנשי העיר כמעט כלם רוצים לספחהו להיות שו"ב שלישי והם יוסיפו על מעות השחיטה כדי שגם הוא יקח חלקו רק שמתייראים מפני השבועה והחרם אשר קבל עד"ר שאין לו התרה והנה האריכו להתיר מצד דהוה לדבר מצוה לעשות שלום בין איש לאשתו וגם הבאתם דברי הש"ך בסי' רכ"ח ס"ק נ"ח ולפע"ד נראה ע"פ מ"ש בחבורי סי' רכ"ח ס"ג מ"ג ביד יוסף שם קושית החוות יאיר ומ"ש שם עוד בזה וכעת נ"ל להוסיף עפ"י דברי הנו"ב במהד"ת חיו"ד סי' קנ"ד בטעם דבא ליד גזבר אין נשאלי' משום דספק בחרטה שמא אינו מתחרט באמת ולפ"ז גם כשנודר עד"ר א"כ כל שיש ספק אם החרטה אמת שוב איך יוכל להתיר בלא דעתם דהוה כבא ליד גזבר דאחרים יש להם עליו חזקת הנדר ואף ברשותם כיון שאין חרטתם שוה א"כ הוה ספק אם מתחרט באמת שהרי גם הם אינם מתחרטים בלב שלם מטעם אחד ולכך ל"מ ומעמידים אותו בחזקת הנדר ולפי"ז זה כשלא נודע הסבה שנדר רק שכעת הוא מתחרט אבל כאן שהסבה שנדר הי' בשביל שבני העיר צרו לפחות מדמי השחיטה שהשו"ב יתנו לצרכי הקהלה וא"כ גלוי וידוע שאלו לא הי' רוצים לפחות לא היה עוזב חזקתו וא"כ כאן שבני הקהלה עוד מוסיפים על השחיטה למענו כדי שיהיה שוחט פשיטא דמועיל אף שנדר על דעת רבים.