שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן מ״ז (ב׳)

הנה בביאור ענין מילי לא ממסרן לשליח ביארתי בתשובה אחת באורך וכעת אביא אומר מן החדש הנה מצאתי בשו"ת הריב"ש סי' רכ"ח דברים חדשים בענין שליח עושה שליח שהקשה דהמעיין בקידושין דף מ"א ימצא דלא מרבינן שליח עושה שליח רק בגט ומנ"ל בשאר דברים וכ"ת נילף מינה הא פרכינן מה לגירושין שכן בע"כ וכתב הוא דבשלמא גוף ענין שליחות סד"א דדוקא בגירושין ולא בשאר מילי אבל אחרי שכבר למדנו שליחות מקרא תו אין סברא לחלק בין גירושין לשאר דבר לענין שליח עושה שליח עוד כתב דבשאר מקומות דילפינן דשליח של אדם כמותו כדיליף מפסח ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל א"כ ממילא גם שליח עושה שליח אבל בגט דלא ילפינן רק דיכולין לעשות שליח הבעל והאשה וא"כ כל דאינו רק שליח הו"א דלא יהי' שליח עושה שליח לכך צריך קרא ולכך לא אצריך קרא דהשני יכול לעשות שליח שלישי משום דבזה שוב אין סברא לחלק ובאמת שדפח"ח והנה דבר גדול דיבר הרב בזה ולפע"ד נראה לבאר בזה הסוגיא שם דבתחלה פריך הש"ס וכ"ת דיליף מגירושין מה לגירושין שכן ישנה בע"כ ואח"כ דפריך דמנ"ל בתרומה אמר מה לגירושין שכן ישנה חול ועיין בתוס' שם ולפמ"ש יש לומר דבר נחמד דהנה כבר נודע מ"ש הקדוש מרדיש הובא בש"ע אהע"ז סי' ל"ה דבקידושין שייך ענין מילי לא ממסרי לשליח דאינו בע"כ משא"כ בגירושין דאיתא בע"כ לא הוה מילי ולפ"ז כשרצה הש"ס ללמוד קידושין מגירושין והרי בגירושין לא ידענו רק דיעשה שליח ולא דנעשה כמותו ולפ"ז מה דהשליח עושה שליח הוה לכאורה מילי וצ"ל דאיתא בע"כ ולא חשיב מילי ולפ"ז בקידושין שוב לא ידענו דשם ע"כ אם נימא דהשליח עושה שליח הו"ל מילי וז"ש מה לגירושין שכן ישנה בע"כ וע"ז אמר דיליף מויצאה והיתה דעכ"פ עושה שליח בקידושין וממילא שוה לגירושין ולא שייך מילי דמ"מ מקיש קדושין לגירושין כיון שיש קרא לכך ע"כ דלא כסברת הקדוש מרדיש ולפ"ז זהו בקידושין אבל לגבי תרומה דילפינן מאתם גם אתם והיינו דנעשה כמותו א"כ לכאורה א"א למילף כלל מגירושין דהא בגירושין לא הוה רק שליח וכאן הוה כמותו ולכך לא פריך שכן ישנה בע"כ דזה אינו קושיא רק על שליח השני והוא פריך גם על הראשון וע"ז אמר שכן ישנו חול והיינו דשם לא נעשה רק שליח והיינו דבחול סגי כשאינו רק שליח אבל בתרומה דבעי שיהי' כמותו מנ"ל ויתכן עוד יותר דבאמת יש ליישב גוף קושית הריב"ש שהקשה דלמה אצטריך בגירושין קרא על זה דשליח עושה שליח ולפמ"ש יש לומר דבאמת בש"ך הוה מילי ולכאורה צ"ב היאך שליח עושה שליח ועיין בפ"י בגיטין דף כ"ט שנתקשה בזה ובתשובה הנ"ל הארכתי בזה אמנם לפמ"ש יש לומר דענין מילי לא ממסרי לשליח נלפע"ד דתלוי בזה דאם השליח נעשה כמותו ל"ש ענין מילי לא ממסרן לשליח דזה דוקא בשליח שני וכיון דילפינן דשליח של אדם כמותו א"כ ממילא נעשה שלוחו כמותו וא"כ גם השליח השני דעשה מהבעלים דהראשון הוה כבעלים וכן לעולם וזהו לפע"ד מה דגוף ענין מילי לא ממסרי לשליח לא מוזכר רק בגט ומתנה משום דבגט לא מצינו רק דעושה שליח אבל לא דנעשה כמותו לכך לא מסתבר שיעשה שליח שני ואף דמרבינן בגט שהשליח הראשון עושה שליח היינו במעשה דוקא ולא במילי ויתכן עוד בהעמיק יותר דכבר נודע דברי הרא"ש דבמידי דממילא ל"ש שליחות ולפ"ז בגט דלא הוה השליח כמותו רק בתורת שליח והרי במידי דממילא ל"ש שליחות ולכך לא מסתבר במילי דאינו רק מידי דממילא ואינו ענין מעשה ל"ש שהשליח יעשה שליח וע"ז אמרו דכיון דישנה בע"כ והיינו בשליח הולכה א"כ בכל ענין מרבה התורה דשליח עושה שליח אף בשליח לקבלה דהא כתב ושלח ושלחה משא"כ בקידושין וע"ז משני דמקיש ויצאה והיתה ולכך בתרומה דצריך שיהיה השליח כמותו מקשה שפיר דלא יליף מגירושין דשם הוא חול וסגי בשיהי' רק שליח משא"כ בתרומה דצריך שיהיה כמותו ומנ"ל וע"ז משני מאתם גם אתם ובזה ניחא הא דפריך ונכתוב בתרומה ונגמרו מיניה וע"ז משני משום שכן ישנו במחשבה והדבר צ"ב דמה זו סברא שכן ישנו במחשבה ולפמ"ש א"ש דבאמת בתרומה הוה כמותו וממילא שליח עושה שליח משא"כ בגט דאינו רק שליח וע"ז אמר דאם נילף מתרומה נימא שכן ישנו במחשבה והיינו כיון דישנו במחשבה א"כ ל"ש לומר דאין שליח עושה שליח דמידי דממילא ל"ש שליחות דהא עכ"פ מידי מחשבה לא יצא וה"א דלכך שליח עושה שליח משא"כ בגט דאינו רק שליח ולכך קמ"ל אף בגט וע"ז מסיק דבקדשים ילפינן מושחטו אותו כל קהל עדת ישראל והיינו דשליח של אדם כמותו ובזה י"ל דלכך אמר הש"ס לר' יונתן דמפיק ליה שכל ישראל יוצאים בפסח אחד פריך הש"ס שליחות בקדשים מנ"ל וכ"ת דיליף מיניה ודלמא שאני התם דאית ליה שותפות בגוה והקשו התוס' אמאי לא דחי לדריב"ק ג"כ כן ולפמ"ש י"ל דבשלמא לריב"ק דיליף דשלוחו של אדם כמותו מה נ"מ בין אית ליה שותפות לאין לו שותפות אבל לר' יונתן דלא נפיק ליה דנעשה כמותו רק דאית לי' שותפות א"כ זהו דפריך מנ"ל שליחות והיינו דנעשה כמותו ושאני פסח כיון דאית ליה שותפות הו"ל זה כזה דמה נ"מ בין זה לזה הא כלם הן שותפין אבל בשאר מקום דאין לו חלק מנ"ל דנעשה כמותו דלמא אינו רק שליח וא"כ צריך קרא דשליח נעשה שליח ובזה יש ליישב קו' התוס' על ריב"ק דלמה לא יליף מפרו של אהרן ולפמ"ש י"ל דאכתי לא ידעינן דהוה כמוהו דלמא לא הוי רק סתם שליח ולכך בעינן בעלים דוקא ובשאר מקום הוה שליח משא"כ מפסח יליף דנעשה כמוהו ויש ליישב בזה קושית הפנים מאירות דלמא שאני פרו של אהרן דהתורה אמרה דנעשה שותפין ולפמ"ש יש לומר דאין סברא כלל בשותפות דמ"מ לא שייך דנעשה כמוהו דבשלמא בשותפות באמת שייך הסברא שכתבתי משא"כ בזה שהתורה הפקירה לכל אחיו אבל אינו רק מקופיא ול"ש דנעשה כמוהו ודו"ק היטב ועכ"פ נתבאר היטב ענין מילי לא ממסרי לשליח דהרי כל שהוא מילי לא נעשה כמוהו דבדברים דהוה מידי דממילא ל"ש ענין שליחות דנעשה כמוהו דהא בדברים בעלמא לא נעשה כמוהו ורק דהוא שליח א"כ אין שליח עושה שליח וכמ"ש ודו"ק היטב כי הוא ענין נפלא ודו"ק ועוד לא נצרף אצלי בכור המבחן כי כתבתי כפי העולה על לוח לבי ומן האמור נלפע"ד ליישב דברי מהרי"ט בח"א סי' קכ"ז שדעתו דמילי לא ממסרי לשליח הוא אף לשליח ראשון והדבר תמוה דזה דוקא שליח ראשון לשליח שני לא בשליח ראשון וכבר תמהו בזה האחרונים ומכללן במחנה אפרים הלכות שלוחין סי' ז' ולפמ"ש י"ל דעיקר סברתו דכשם דבשליח שני אמרינן דמילי לא ממסרי מטעם דכל דאי אפשר לומר דהוה כמותו לא מצינו שיהיה מקרי שליח והתורה לא רבתה שיהיה שליח רק כל שאפשר להיות כמותו ממש ולפ"ז גם שליח הראשון לא רבתה התורה שיהיה בגדר שליח רק שיהיה כמותו וכיון דבמילי א"א להיות כמותו גם שליח א"א להיות וז"ב ובזה נלפע"ד ליישב מה שתמהו כלם בהא דנחלקו ר' יאשיה ור' יונתן בהאומר לאפוטרופוס כל מה שתדור אשתי עד שאבא ממקום פלוני דר' יאשיה סבירא לי' דאשה יקימנו ואשה יפירנו ור"י ס"ל דמצינו בכל התורה שלוחו של אדם כמותו והרי שם הוה רק מילי ואפ"ה ס"ל דממסר לשליח ולפמ"ש א"ש דכיון דר' יונתן ע"כ ס"ל דבהפרה השליח נעשה כמותו דאל"כ הא כתיב אשה יפירנו ועיין ב"מ דף צ"ו וא"כ שוב מילי מימסר לשליח ודו"ק היטב ובזה מיושב דברי המהרי"ט שחידש בחלק חו"מ סי' כ"ג דהא דאמרו כל מלתא דל"מ עביד ל"מ משוי שליח הוא כל שלא עשאו בפירוש אבל יכול לעשות בפירוש שליח אף דל"מ עביד ותמה המל"מ והמח"א דא"כ מ"פ הש"ס בנזיר דף י"ב מהך דאפוטרופוס הא בעשאו בפירוש מצי משוי שליח ולפמ"ש א"ש דבאמת סברת המהרי"ט נלפע"ד דהוא כמ"ש דבאמת הא בעינן שהשליח יהיה כמותו וא"כ כל מלתא דל"מ עביד שוב לא יכול להיות כמותו וס"ל למהרי"ט דניהו דלא הוה כמותו עכ"פ בעשאו שליח נעשה שליח והוה בגדר שליח אף דאינו כמותו ומעתה באמת זה דמקשה הש"ס דלר' יאשיה דס"ל אשה יקימנו והיינו דלא הוה כמותו ממש אבל אי לא כתב ה"א דיכול לעשות שליח וקשה הא הוה מילי מאי אמרת דהוה כמותו הא אי לא כתב אשה יקימנו ה"א דעושה שליח והיינו אף דלא הוה כמותו ממש מ"מ הוה בגדר שליחות וא"כ שוב יקשה דהו"ל מילי ולא ממסר לשליח ובזה מדוקדק הא דהקשה הש"ס מר' יאשיה מדיוקא ולא הקשה מר' יונתן דס"ל בהדיא כן ועיין תוס' שם ולפמ"ש א"ש דר' יונתן דס"ל שלוחו של אדם כמותו גם בזה שוב ל"ק ועיקר הקושיא לר' יאשיה וכמ"ש דעכ"פ כמותו ודאי דלא ס"ל לר' יאשיה דמנ"ל זאת דהא באמת הוה מילי ול"ש דהוה כמותו ובזה מיושב דברי הרמב"ם דכתב משום אשה יקימנו ותמה הלח"מ דלמה צריך קרא ולפמ"ש א"ש די"ל דאי לאו אשה יקימנו ה"א כר' יונתן דהוה שלוחו כמותו משא"כ לר' יאשיה א"א לומר דהתורה מיעטה מהיפך להיפך דהא הוא לא ס"ל דהוה כמותו ודו"ק.