ודרך אגב אזכיר מה שנשאלתי מהרבנים החריפים הדיינים דק' טארני בשנת תרי"ז כ"ו אלול הנקובים בשמותם מוה' פנחס סעלצין בורג מה' יצחק שטערין מוה' ישראל יצחק פרידמאן ני' במה שהיה שראובן החזיק בחנות של נכרי כמה שנים ואח"כ פנה משם ונתן לבניו החזקה ואח"כ בא שמעון והלוה להנכרי סך מאה ושלשים ר"כ על שלשה שנים ועבור הרווחים ישב בחנות ובא ראובן לדון עם שמעון עבור חזקתו והתפשר עמו שיתן לו עשרה ר"כ עבור השלשה שנים ואח"כ בכלות השלשה שנים לא הי' יכול הנכרי לשלם החוב הנ"ל והוכרח שמעון להוסיף על הלואה הראשונה וקבל כתב על ח' שנים ואמר לראובן הלוה אתה הסך שהוצרך להוסיף עם הסך שכבר נתחייב החזר לי ואתה תחזיק בחנות ולא רצה וכעת בא לדון עם שמעון אודות החזקה טוען שמעון החזר לי הלואתי לנכרי והחזק בחנות ושאלו הדין עם מי הנה לא ידעתי מה להשיב דפשיטא שאין לראובן טו"מ אחרי שא"ל שהוא ילוה ויחזיק בחנות ולא רצה וגם כעת שמעון רוצה להחזיר לו מה לו כי נזעק ובלא"ה כיון שהנכרי הוצרך ללוות מעות על החנות מה שייך חזקה וחזקה ל"ש רק כשהשני רוצה לשכור חנותו שהוחזק זה אבל כל שהשני מלוה על החנות והנכרי צריך ללות על החנות ניהו שאפשר שהלואה ראשונה הי' ראובן ג"כ רוצה ללות אבל כיון שנתפשר עמו וכעת רוצה שמעון שיחזיר לו דמי הלואה ויחזיק החנות מה לו לראובן טענה והדברים פשוטים ע"כ דברי מעטים ובפרט בימים הנוראים האלה אשר יחשוב האדם עם קונהו.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן מ״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
