שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן שי״ב (ב׳)

והנה במ"ש למעלה דמים שאל"ס דכיון דיצאה מחזקת א"א מה"ת שוב סמכינן על סי' דרבנן וכ"כ שהפ"י כתב כן כעת עיינתי שנית ומצאתי בח"א סי' ז' שכ"כ בהדיא גם לענין מים שאל"ס אלא שמסיים שעמד כנגדו כהר במ"ש התוס' ביבמות דף קט"ו ד"ה וקאמרי סימנים דאם סימנים דרבנן ע"כ מיירי בסימנים מובהקים והרי שם הוה מים שאל"ס אבל לק"מ דהרי מבואר בסעיף ל"ד בהג"ה דאף בראה שנטבע ולא שהה עד שתצא נפשו אף אם נשאת תצא וא"כ שם דהיה נשים והיו בספינה א"כ שייך בדדמי דהא לא שהו עד שתצא נפשו ולכך צריך סימנים מובהקים וז"ב וכ"כ הרב מהרח"ש דבמים שאל"ס מועיל סי' ועיין שו"ת פנים מאירות ח"ג סי' ב' ושיעור כדי שתצא נפשו כתוב במהרי"ט בשניות חלק אהע"ז סי' כ"ו שהוא שיעור שעה קלה ואף די"ל דלמא סד"א ושוב שומא לא הוה אפילו ס"א נראה לפע"ד כיון דנראה מהפוסקים שעיקר דסד"ר אף די"ל דסד"א מ"מ גם אם סימנים דאורייתא אינו רק ספק ששומא מצוי בבן גילו או שנשתנה לאח"מ וא"כ הוה כעין ס"ס ומועיל אף בא"א ואף דהפ"י בק"א פ"ק דכתובות חולק ע"ז מ"מ הארכתי בתשובה והוא בחבורי כת"י שהחילותי שנתר"ב ושם בדף ר"ס הבאתי מחלוקת הקדמונים בשטמ"ק בזה וגם דברי הב"ח בתשובה סי' ק"ה והכרעתי שם להלכה בזה וע"כ יש להקל בזה ודו"ק.