שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן ש״ח

אח"כ בשנת תרט"ז כשהייתי בטריסקאוויטץ דברתי עם הרב החריף מוה' מאיר וכעת היא אבד"ק בורשטין בהרב הגדול מוה' זיסקינד ז"ל ז"ל ראבד"ק סטריא אודות מ"ש בהתראת ספק דכיון דיש רוב ל"ש ה"ס ואף בד"נ אזלינן בתר רובא אמר לי בשם אביו שהאריך לענין סימנים והביא דבנמוק"י מבואר דכיון דמצוה לבער הרשעים מן העולם לכך אזלינן בתר רוב והיינו כשעכ"פ הוא הרג רק שלא ידע שהוא כך וכך אבל כל שהספק שמא לא הרג שוב לא אזלינן בד"נ בתר רובא דהוה פ"נ והשבתי לו דבזה הי' מיושב קושית חדושי הר"ן ז"ל בסנהדרין ס"ט בהא דאמרו מנלן דאזלינן בתר רובא בד"נ והקשה הר"ן הא בחולין יליף מרוצח וכדומה ולפמ"ש א"ש דשם דעכ"פ הרג בודאי רק שלא נודע אם הי' טריפה כיון דעכ"פ הוא הרג ולא ידע שזה טריפה שפיר אזלינן בתר רוב דמצוה לבער הרשעים מעולם משא"כ שם פלפל הש"ס דמנ"ל דאזלינן בתר רובא בדבר שיש ספק שמא לא הרג כלל אך צ"ע מה דפשיט הש"ס מקטנה דלמא אילונית הוא והרי שם אין הספק על גוף האיסור רק הספק שמא אדעתא דהכי לא קדשה ושוב אזלינן בתר רובא וצע"ג ואין הש"ס לפני לעיין כי אולי יש ליישב בזה קושית התוס' בקידושין יו"ד ודברי הנימוק"י הם בסנהדרין בהא דאמרו מכניסין לכיפה בעבר ושנה כרבי וכתב הנימוק"י דאף דהוא ספק אי כרבי אי כרשב"ג כדי לבער רשעים מעולם החמירו אף בב' פעמים.