שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן ש״ב

בשנת תרי"ג הגיעני שו"ת מהרב מוה' בצלאל במוה' יחיאל ז"ל אבד"ק נגרעשט במדינת וואליכייא והנה להיות כי שאלה אחת מקומה פה אקבע כאן. בכפר הסביב לשם יושב יהודי בקרעטשמי ויש שם אוגראדי אצל הקרעטשמי ובאמצע האגראדי חצי הפנימי מהאגראדי עשו שאפי היינו מכוסה בגג כדרך כל שאפי והחצי החיצונה הי' האגראדי בלי שום גג ושום כיסוי רק כמו כל אגראדי והכניסה להשאפי הוא דרך פתח האגראדי וא"א לכנס בהשאפי בע"א רק דרך פתח האגראדי ואין שום מחיצה להפסיק בין השאפי ולהגראדי שהי' פתוח ע"פ כלו רק קרקע השאפי הי' נמוכה ושפלה וקרקע האגראדי הוא גבוה וכדי שלא ירדו מי גשמים מהגראדי לתוך השאפי שהרי קרקע נמוכה ושפלה מהאגראדי הניחו להפסיק בעצים אדוסים בקרקע הגבול שביניהם ע"פ כל ארכן כדי שימנע המים לרדת להשאפי והנה קרה שבלילה אחת לנו שם שלשה עזים היינו שני עזים הי' קשורים בחבלים בהשאפי בהכתלים ועז אחת עם ולדה השעירה לא הי' קשורים והלכו כרצונם אנה ואנה וסתמו פתח הגראדי ובבקר מצאו העז שלא היתה קשורה מונחת מתה בהגראדי וניכר שמחמת דריסה מתה שמקום הדריסה ניכר בצווארה וולדה השעירה לא נמצא שם כלל ובאותה הלילה הי' ערלים שומעים ואומרים שזאבים הי' שם ואכלו כמה וכמה ד"א קטנים ואותם שני העיזים שהי' קשורים בהשאפי בחבלים בכתלים נמצאו חיים וקיימים על מקומם קשורים כמקודם וע"ז נשאל מה משפט השני עזים האלו וצדד מע"ל להתירם ומטעם דהרי הב"ח בתשובותיו סי' קמ"ז כתב שחדר ולול שבתוך החדר שני מקומות הן ואם הדורס נכנס לחדר אמרינן דלא נכנס לתוך הלול ואמרינן אימר לא על בהלול וה"ה בנ"ד שהאגראדי והשאפי שני מקומות הן שהשאפי מכוסה בגג משא"כ האגראדי וגם קרקעית השאפי הוא נמוכה והאגראדי היא גבוה ועצים מונחים להפסיק אף שאין מחיצה מפסקת אמרינן דשני מקומות הן ואמרינן דאף דנכנס הדורס להאגראדי אומר לא נכנס להשאפי ועיין ב"ק דף כ"א בהא דאמרו כי פליגי במקצת מקום זה תו"ד והנה מ"ש בשם תשובות ב"ח סי' קמ"ז שחדר ולול שבתוך החדר שני מקומות הם הנה לא ראה בב"ח עצמו רק מה שהביא הפרמ"ג בשמו בשפ"ד סימן נ"ז ס"ק ט"ז אבל באמת המעיין בשו"ת ב"ח בעצמו ימצא כי עיקר חלוקו הוא רק אם הי' במקום שהי' יכול לדרוס או שאנו מסופקים אולי לא הי' במקום שיכול לדרוס אבל אם הי' במקום שיכול לדרוס כגון אצל הכלוב ממש אף שהכלוב מוקף קנים בפ"ע מ"מ היינו אוסרים וכבר עמד בזה בשו"ת נט"ש סימן ט"ז על הפרמ"ג אלא שתמה על גוף סברת הב"ח דמכל הפוסקים משמע דכל שהי' בתוך אותה היקף אף שיכול להיות יהי' רחוק נ' אמה מהכלוב אפ"ה הוה ספק דריסה והנה באמת שלכאורה סברת הב"ח אין לה מקום אבל לפע"ד סברת הב"ח דהנה הרשב"א כתב בחידושיו לחולין דף מ"ג לענין סרכא תלוי' וז"ל ואפשר לומר דאפילו בדיקה א"צ ואינו דומה לספק דריסה ולישב לה קוץ בוושט דהתם אתיליד בה רעותא בבהמה כלומר שהוחל בה מעשה המטריף אלא שאנו מסופקים בגמר המעשה שהרי על ארי בנייהו או נמצאת צפורן בגבו של אחד מהם דרגלים לדבר שדרסן כיון דהוא שתיק ואינהו מקרקרן או ישב לה צפורן בגבה אלא שאנו מסופקים אם דרסן דרוסה האוסרת וכו' ע"ש והובא בתב"ש סימן כ"ט ולפ"ז מבואר סברת הב"ח דדוקא כשכבר הוחל מעשה המטריף רק שאנו מסופקים אם דרס אבל כל שאנו מסופקים אם לא הי' כלל במקום שיכול לדרוס לא הוחל כלל מעשה המטריף דהרי לא הי' כלל הדורס במקו' שיכול לדרוס ולכך אם הי' אצל הכלוב במקום שיכול לדרוס משם אף שלא הי' בכלוב ממש מכל מקום הוחל מעשה המטריף מקרי שהי' יכול לדרוס וכן לפמ"ש הש"ך בכללי ס"ס דבעינן ס"ס המתהפך והא דספק על דמחשב לס"ס אף שאינו מתהפך היינו משום דא"א להתחיל ספק שמא דרס אא"כ אתה אומר שנכנס וכל שיש ספק שמא לא נכנס ל"ש להסתפק שמא דרס ע"ש ולפ"ז כל שיש ספק שמא לא הי' כלל במקום שיכול לדרוס אין נפקא מיני' אף אם הי' באותו חדר ממש מכל מקום הרי לא היה יכול לדרוס ואיך תתחיל לספק שמא דרס הא יש ספק שמא לא היה יכול לדרוס כלל וזה ברור.