שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן ש׳

נשאלתי במה שאירע בוויניק באחד שראה שחתול רדף אחר עופות וראה שקפץ עליהם והכה אותם אבל לא הגיד לבעה"ב והבעה"ב לא ידע והנה לקחו אותן שתי עופות ושלחו לק' גלינא על סעודת ברית מילה ונשחטו ונמלחו עם בשר ועופות עתה מה משפט הכלים ובש"ע סי' י"ז מבואר דעכשיו נוהגין היתר בחתולין הנכנסים בלול של תרנגולים ואעפ"י שהי' ראוי לחוש בדבר סומכין על שהחתולים שלנו הם בני תרבות וכל שלא הכהו אין חוששין ולפ"ז בהכהו חוששין ולדעת הב"ח שם חוששין כל שראינו שהכה אפילו בלא דרך רדיפה ולהט"ז כל שהי' דרך רדיפה והכה ודאי חוששין והש"ך החמיר אף בהכאה גרידא ע"ש ואין להקל משום שלא ראה במה שהכה אם ביד וצפורן או ברגל דז"א דמן הסתם כשראינו שהכה מסתמא ביד הכה דמסתמא דרס ביד ועכ"פ כאן שדרס בודאי רק שלא נודע במה דרס יש להחמיר דהוה ספק דרוסה דמחמרינן וגם להרמב"ם מחמירין בספר דרוסה מה"ת ואף בס"ס מחמירין בזה ועיין ט"ז ריש סי' כ"ט ולכאורה רציתי לומר דבר חדש כיון דאין כאן אלא ע"א וע"א אינו נאמן לאסור בדבר דאתחזיק היתר וא"כ אין צריכין להאמין לו אמנם באמת אחר העיון ז"א דהרי בהמה ועוף בחזקת איסור עומדת ובספק דרוסה מחזיקין מאיסור לאיסור כל דאיכא למימר הכי והכי משום דיותר מסתבר לאסור מלהתיר כמ"ש התוס' ביבמות דף למ"ד ד"ה אשה וא"כ ה"ה כאן אף דבחתולין שלנו הם בני תרבות מ"מ ברדף והכה מסתבר טפי לאסור והו"ל ספק דרוסה דמחזיקין מאיסור לאיסור וא"כ שוב ע"א מהימן ובאמת שיטת המהרי"ט דמחזיקין מאיסור לאיסור ובתשובה לק' קמרנא הארכתי בזה וא"כ אין להקל מצד זה ומ"מ לענין כלים שאב"י יש להקל ולצדד כיון דאינו רק חשש ואף דהפליתי כתב דבאותו עוף אסור אף בחתולין שלנו רק לגבי עופות אחרות יש להקל מ"מ לענין כלים שאב"י אף דבהתגלגל לא אמרינן ספק דרבנן להקל בכ"ז יש לצדד ולהקל.