שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רפ״ט

שנת תרי"ג עש"ק פ' לך נתתי אל לבי לתור ולעיין שנית בענין הנ"ל שלמדתי הלכות שבת עם תלמידי ובהגיעי לב"י סי' רמ"ה רמ"ו וארשום כאן כפי אשר העלה מצודתי היום באמת שהמתירים להשכיר שוורים לחרוש ולזרוע והנכרי מקבל עליו אחריות כבר הבאתי לעיל שהדבר מבואר ביבמות ס"ו כל דחייב באחריות יאכלו וכ"כ הגאון מהראו"ו בביאורו סי' רמ"ו ס"ק י"ג י"ד וקדמו בזה בשו"ת לחמי תודה הנ"ל והנה לכאורה קשה לפמ"ש הר"ן בנדרים דף כ"ט דקנין שאינו עולמית ק"פ מקרי וכמו שדה יובל ואם כן הרי יש להישראל עדן קנין הגוף בשוורים ומה מועיל מה שזה קבל אחריות הא ס"ס אין לו בהם קה"ג ואף שחייב באחריות לא עדיף מקה"ג לשעה דאינו מועיל אבל באמת צ"ב דא"כ אמאי מאכיל בתרומת כל שמקבל אחריות והרי התוס' כתבו ריש אלמנה לכ"ג דעבדי מלוג לא יאכלו בתרומה דבתרומה בעי קה"ג וע"מ לא מקרי קה"ג דלכך ע"מ א"י בשן ועין לאיש ע"ש ולפ"ז צ"ב דא"כ מה מועיל בקבלת אחריות הא מ"מ אין לו בהם קה"ג רק ק"פ ואף דקנה לאחריות מ"מ ל"ק הגוף אך באמת הדבר נכון דהרי עבדי צ"ב יוצאים לאיש אבל לא לאשה כדאמרו שם תניא כוותי' דר"א ולפ"ז ע"כ צ"ל דבתרומה לא קפדה תורה שיקנה הגוף שיהיה שלו לקדש בו אשה וכדומה דבעי שלכם רק שיהיה קנין כספו והרי כל שקנה ונתחייב באחריות מקרי קנין כספו והדבר מבואר בחידושי ריטב"א שכתב לאו למימרא דסבר ר"פ דמשום חיוב אחריות בעלמא מאכילם ואע"ג דלא הוה קנינו ושלו דהא ודאי ליכא למימר הכי שהרי הכתוב אומר קנין כספו אלא כך י"ל דלגבי אכילת תרומה בקנין כל דהו דחייב באחריות בזה סגי להיות קנינו ולאו דלהווי שלו לכל דבריו וכמה שנים שלא עמדתי על כוונתו וכמו שכתבתי למעלה דהא בעי קה"ג ולפי מה שכתבתי הדברים מבוארים ומוכרחים דבתרומה דלא בעי באמת שלו רק שיקנהו בכספו וכל דחייב באחריות והוה כקנין סגי ואף קה"ג לשעה סגי וכל שחייב באחריות דהוה דבר הגורם לממון ויש לו רשות להשתמש בהם על ידי זה הוה קנין והוה קנין כספו ושאני ע"מ דלא קנה כלל רק שהפירות היוצאים מהגוף הם שלו אבל לא מקרי ק"כ דל"ק כלל לגוף העבד רק הפירות הם שלו אבל כאן כל שחייב באחריות הרי מקרי ק"כ ובזה מיושב היטב קושיות הנט"ש וכל האחרוני' דמ"פ הש"ס בע"ז ט"ו ושכירות מי קניא והא תניא ישראל ששכר פרה מכהן יאכילנה כ"ת וכהן ששכר פרה מישראל לא יאכילנה ואי ס"ד שכירות קניא אמאי לא יאכילנה כ"ת והקשו הא שכירות אף דקניא לא עדיף מקה"ג לשעה ומקרי ק"פ וק"פ לא מאכיל ולפמ"ש א"ש דכל שמקרי קנין אף שהוא לזמן סגי בתרומה והרי אף שלא קנה רק שנתחייב באחריות כמו עבדי צ"ב מאכיל בתרומה דשם על קנין קפיד קרא והרי קנהו וא"כ כל דשכירות קניא הרי מקרי קנין כספו וזה ברור כשמש. ובתשובות כתבתי בזה כמה ענינים וגם בחבורי י"ש ה' עבדים הארכתי בזה ות"ל הזמן מועיל להוצאת האמת דאין התחלה לקושיא ולפ"ז כיון דבתרומה כל שיש קנין סגי א"כ אין התחלה להמתירים בשבת מתרומה דשאני תרומה דכל שקנה מאכיל ובקנין כספו כל דהו סגי כמ"ש הריטב"א משא"כ בשביתת בהמתו דבעי שבהמתו תנוח בשבת וכל שנשאר הגוף לישראל הרי עובר על שביתת בהמתו ובזה מיושב היטב קושית התוס' בע"ז שם וביבמות דאמאי לא פריך מרישא דאם נימא דשכירות קניא אמאי ישראל ששכר מכהן מאכילה כ"ת ולפמ"ש א"ש דהשתא קנין כספו כל דהו מאכיל מכ"ש הכהן דהוה קנין כספו לגמרי בודאי מאכיל אבל מסיפא פריך דעכ"פ הכהן יש לו קנין כסף כל דהו ואמאי לא מאכיל ודוק היטב.