שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רפ״ו (ב׳)

ומ"ש דו"ז דלענין תוספת כתובה כל דכבר גבתה הכתובה שוב יכולים היורשים לסלקה והמע"י שלהם לכ"ע נזקקין אף לר"א כבר כתבתי דזה לא נהירא ובשטמ"ק בכתובות דף צ"ז מבואר בהדיא בריטב"א דגם התוספות מוכרת שלא בב"ד משום מזוני ועב"ש סי' ק"ג ס"ק א' ועכ"פ אין תרופה למה שערער הרב המערער דנדוניא י"ל קי"ל דאין נזקקין ומה שנ"ל עיקר בזה הוא בשום לב דחז"ל אמרו דאין נזקקין משמע דוקא דמתחלה להתחיל להזקק הוא דאין נזקקים אבל אם כבר הוזקק לנכסי יתומים שוב נזקקין כל מה שמגיע לה וכעין זה מצינו דאין נזקקין לפחות משו"פ ואם התחילו בשו"פ אף לפחות משו"פ נזקקים ואפילו השו"פ הוא להנתבע משום דכל שהוא ענין אחד מהתובע לנתבע ולהיפך כל שכבר נזקקו לזה שוב נזקקים אף לפחות משו"פ וכמבואר בטוש"ע חו"מ סי' וא"ו וה"ה כאן כל דהוזקקו בשביל הכתובה שוב גם לנדוניא נזקקין ובפרט בנדוניא דהוא בכלל הכתובה לכמה דברים כל שהוזקקו לכתובה נזקקים גם להנדוניא כנלפע"ד דבר חדש והרי גדולה מזו מצאנו דאמרו בערכין שם כיון דמזדקקינן להו מעיקרא מזדקקין להו לסוף וכן בזה כל דמזדקקינן לכתובת אשה גם מה שנכלל בכתובתה דהיינו הנדוניא מזדקקינן אמנם אי קשיא הא קשיא דלפ"ז מאי פריך הש"ס בערכין ולר"י מי ניחא מי שבקינן מזוני דודאי איכא פסידא וכו' ודלמא הא דצריך שום הדיינים לכתובתה הוא דוקא לענין נדוניא דכל דכבר גבתה הכתובה שוב אין לה מזוני לכ"ע וא"כ בשביל נדונייתא שפיר צריך הכרזה בשלמא לר"א דאין נזקקין לכתובתה א"כ ממילא לנדונייתה בודאי לא מזדקקינן לה ולא משכחת לה אבל לר"י דנזקקין לכתובתה א"כ י"ל דלכתובה א"צ שום הדיינים כלל דמפסידין מזוני משא"כ לנדוניא שוב צריך הכרזה והיא קושיא נפלאה וצ"ל דלשון כתובתה לא משמע דיהי' דוקא לנדונייתא דניהו דנדוניא בכלל לשון כתובתה מ"מ שיתכוין התנא בכתובתה דוקא על נדונייתא זה א"א וכעין זה כתב בחידושין של הר"ן בחולין דף יו"ד גבי יציאה דרך אחוריו דאף דהיה בכלל יציאה אבל לא שיהיו דוקא יציאה דרך אחוריו ע"ש וה"ה כאן. שוב העיר ד' עיני וראיתי בשטה מקובצת כתובות דף צ"ז בסוף הסוגיא שהביא בשם הריטב"א דכתובה ותוספת מוכרת שלא בב"ד דשייכי משום מזוני אבל לנדוניא דלא מעכבא במזוני אינה מוכרת שלא בב"ד וע"ז כתב והא דלא אוקימנא במס' ערכין למתניתין דהתם בנדוניא משום דהתם קתני סתם לכתובתה עיקר כתובה במשמע ולא נדוניא אע"ג שנקרא כתובה בכמה מקומות והדבר תמוה דמה קושיא דהיאך מצי למוקמא בנדוניא הא כל דלא שייך משום מזוני אין נזקקין דדינא כשאר חוב בעלמא וכבר התפלא בזה האבני מילואים סי' ק"ג והניח בתימה ולפמ"ש א"ש דהריטב"א ס"ל דכל שנזקקין לעיקר הכתובה שוב נזקקין גם לנדוניא אלא דבזה צריך הכרזה דל"ש הפסד מזוני וא"כ לר"י הו"מ לאוקמא הכי ותירץ כמ"ש ולפע"ד מכאן ברור דהריטב"א ס"ל כן לדינא דחלילה להריטב"א שיכתוב דברים שאין להם שחר חלילה וע"כ דס"ל כמ"ש ודו"ק.