שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רע״ח (ב׳)

והנה מצאתי באמתחות התשובות אשר לי שהקשיתי על הט"ז בהא דאמרו הרי מת וקברו מוכיח וא"ל אביי הרי ספינה שרובן לאבד נותנים עליהם חומרי חיים וחומרי מתים חולין שרוב חולין לחיים לא כ"ש ומה קושיא הרי התוס' כתבו דנותנין בחזקת שהוא קיים לא קשה דשם לא מת לבסוף אבל כאן מת לבסוף ולא הוה לן לומר שעמד רק מספינה שעמד בים דהוה כמו שסופה לאבד בים ואפ"ה מוקמינן בחזקת חי א"כ ה"ה הכא ולפמ"ש הט"ז אין ראיה דבשלמא בספינה שלא נודע אם הוא מת שפיר חשבינן בחזקת חי משא"כ כאן דהרי מת וקברו מוכיח וא"כ הרי מת בודאי שוב לא חשוב חזקת חי כמ"ש הט"ז והיא קושיא גדולה לדעתי והנראה בזה דבאמת כל סברת הט"ז הוא כיון דהאדם עלול למות א"כ כל שמת ואנו דנין אם מת מקודם או אח"כ ל"ח חזקת חי אבל כאן אנו דנין אם מת מאותו חולי או לא א"כ אין אנו באים מכח חזקת חי רק מכח רוב חולים לחיים ולא מת מאותו חולי וכאן באמת נודע מתי מת רק אם מת מאותו חולי א"כ שפיר מביא מספינה דהשתא שם שרובן לאבד ואפ"ה חשוב חזקת חי מכ"ש כאן דלא מחזיקין שמת מאותו חולי שוב ראיתי בישועת יעקב לדו"ז הגאון ז"ל בסי' י"ז ס"ק כ"ה והוא הקשה דמה מדמה ספינה לקברו מוכיח דבספינה איכא חזקת חי דמעיקרא ויש רוב כנגדו משא"כ כאן דליכא חזקה דמעיקרא והרי ש"מ הי' ואין כאן רוב ולא חזקה ולא זכיתי להבין דאדרבא אביי מקשה עוד בחוזק יותר דהשתא שם דיש רוב נגד חזקה ואפ"ה אזלינן בתר חזקה דמעיקרא מכ"ש כאן דל"ש חזקה דמעיקרא ולא רוב דמה"ת נחזיק שמת מאותו חולי ואם קושית של הישוע"י הוא דמה מדמה כלל לספינה ומה"ת לא נימא כאן קברו מוכיח.