שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רע״ח

תשובה להרב הגדול מוה' אהרן מטארניפאהל בעסק עגונה. על דבר עסק עגונה אחת וז"ל הגב"ע בפנינו ב"ד הח"מ בא לפנינו ר' זעליג מק"ק לעמבערג והעיד לפנינו בד"ח ח"מ בזה"ל איך בין גיוועזין בייא דיא זעלניר אין האב גיקענט איין יודישען זעלניר ער איז מיט מיר גיוועזין אין איין באטילאהן היינו איך בין גיוועזין אין דער פערדר קאמפניע בייא ביאנקע אין ער איז גיוועזין אין דער צווייטר קאמפניע בייא ביאנקע ער האט גהייסין סאבל אונ אין דער שטאט קראהנשטאט האב איך איהם איבר גילאזט אין שפיטאהל ער איז גיוועזין קראנק ער האט מיר גיזאגט אז ער איז פין זבאריז אין ער האט גיזאגט אז ער האט איין ברידר אין זבאריז אין ער האט איין איינפאר הויז אין זבאריש אין ער האט איין חלק אין דער נחלה ער האט מיך גיבעטין איך זאל גיין צים שו"ב אין קראנשטאט מען זאל איהם שיקין איין ביסל יאך אין דער נאך בין איך פין קראהנשטאט אוועק גיגאנגין קיין וואליכייא דאס איז גיוועזין בחורף פעבר תר"ט. אחר הפסח בין איך פין וואליכייא צוריק גיקימין קיין קראהנשטאט האט דער שו"ב גיזאגט אז דער סאבל איז גישטארבין אין שפיטאהל אין מען האט איהם באגראבין כ"ז העיד לפנינו ר' זעליג בר' אלי' מק' לבוב בתו"ע באל"י ונ"ע אחר האיום כדת לפנינו ב"ד הח"מ בא לפנינו ר"ז בר"א הייזליר מק' לבוב והעיד לפנינו ב"ד הח"מ באליונ"ע לאחר האיום כדת אות באות וכו' הק' אהר"ן פרענקיל הק' בצלאל ג"ב הק' עזריאל טיטש. וזה העתיק מגב"ע השני בפנינו ב"ד הח"מ בא לפנינו הערר פעלד וועביל מרגימענד ביאנקא והעיד לפנינו בתו"ע באליונ"ע בזה"ל איך ווייס גוויס אז דער בע"מ יהודי מאניש סאביל מזבאריז ג"כ פין הור אלס גמיינער זעלניר אוועק גיגאנגין קיין זיבנבערג שנת אכט הונדרט זעקס אין פערציג איז דער מאניש סאביל ג"כ פין איהם אלס גמיינער בקאמפניע צווייא אוועק גיגאנגין זיין ווייב פה האט מיך גיבעטין איך זאל איהר אויף זעצין איין ביטטע לקראהנשטאט צו דעם רעגימאנטס קאמאנדע לאשר איהר מאן מאניש סאביל בקומפניע צווייא איז גיוועזין בק"ש אין זיא האט גיהעט פין אנדערע בע"מ אז ער איז גישטארבין ע"כ בעט זיא אז דאס ריגעמענד קאמאנדע אזל שרייבין צום קייסר קענגליכען ווערבס באצירקס פה דיא גאנצע געשיכטע רעגימנענדס קאמאנדע האט איהר ביטטע צו ריק גענפערט על אותו נאטהע דאס מאניש סאביל איז אין צווייטין סעמעסטיר (צ"ל סעפטעמבר) אכט הונדרט ניין אונ פערציג אין קייזר קעניגליכן שפיטאהל גישטארבין בק"ש ע"כ ווייס איך גוויס בודאי אז דער מאניש סאביל מזבאריז פין דער צווייטר קאמפניע רעגעמענד דער מאן פין זיין ווייב פה גישטארבין איז אין זאג דאס בתו"ע ובחרם ובשבועה כדת וכהלכה איך זאג בתו"ע אז אין דער צווייטר קאמפניע ביאנקי איז מעהר קיין בע"מ יהודי וואס ער זאל הייסין מאניש סאביל אלס ער אליין איך האב איהם גיקענט אין גוויש אז דאס איז זיין ווייב אין ווייס אז ער איז גיוועזין פין זבאריז כל הנ"ל הגיד לפנינו בתו"ע ובאליונ"ע ובא עה"ח שמואל ווייס הער פעלד וועביל מביאנקיע רעגעמענד נומר ששים ושלשה במותב תלתא וכו' ה"ק ה"ק ה"ק. וזה העתק מתשובת המאגיסט ארט מטארניפאהל לאשה שרה סאביל פה נומר ארבעה אלף וארבעים ושנים ע"ד שאלתה ובקשתה מיום אחד ועשרים יאליס שנה שמונה מאות וחמשים אל קייזעליכער רעגעמענטס קאמנדא איז מען איהר מודיע אז הריגימנעטס קאמאנדע האט גענפורט דער אויף ק"ק אונפאנטרייע רעגמענטץ ווערבסט באצירקע אין טארניפאהל ביום תשעה עשר אויגאסט שמונה מאות וחמשים נומר שני אלפים ושבעה מאות וששים וחמשה להודיע להם אז בעלה של האשה שרה מאניש סאביל גמינער בעל מלחמה אצל בינקיע אונ פאנטרייא רעגימענד נאך אין פאר גאנגנין יאהר אין מילטעהרס שפיטאהל אין ק"ש גישטארבין איזט מאגיסטראט טארניפאהל יום עשרים אויגוסט שמונה מאות וחמשים גאזלסקע. וע"ז האריך מע"ל לפלפל בעדות המאגיסטראט בשם הרגיעמנדס קאמאנדא אם יש ממש בעדות הלז כי יש כמה ספיקות א' שלא הזכירו שם אביו ושם עירו רק מאניש סאביל בלבד וגם לא הוה מסל"ת שהשיבו ע"פ שאלת האשה וגם אף אם היה מסל"ת אינו נאמן מפי הכתב כמבואר בסימן י"ז סי"א והנה על ספק א' השיב דכיון דשם הכינוי הוה כשמו ושם אביו כמו פארח ושמו ושם משפחתו סגי ועיין ב"ש ס"ק סמ"ך וגם הנומר צווייטי קאמפניע מביאנקע שהאשה שאלה על בעלה והם השיבו ע"ז הוה כשם עירו ויפה כתב על זה ויבואר עוד אח"כ ולפע"ד נראה דבר חדש להסיר כל החששות דהנה כבר נודע מ"ש הט"ז בסי' שצ"ז דמי שמת ולא נודע באיזה זמן די"ל שמת קודם ולא שייך להעמיד בחזקת חי דבאמת חזקת חי לא הוה חזקה גמורה דאדם עלול למות ורגע יגווע אדם ואיו רק דכ"ז שהוא חי מ"מ אמרינן חזקת חי אבל כל שמת ואנו מסופקים על הזמן מהראוי לומר דמת קודם ע"ש והקשה ה"ז מהך דמבואר באהע"ז סי' י"ז סכ"ז מצאו הרוג וא"י מתי נהרג דיש אוסרין וע"כ דמוקמינן אחזקת חי אף שכעת נהרג וכתב הב"ש ס"ק פ"ד דדוקא כשנודע שמת ל"ש חזקת חי אבל שם שלא נודע אם זה מת אמרינן אוקי על חזקתו אותו איש דאנו דנין עליו והמת הוא איש שלא נודע לנו דלא שייך לאוקמא אחזקת חי וביאור הדברים אף דגם זה האיש שאנו רואין שמת בודאי היה לו חזקת חי כל דלא נודע לנו חזקת חיותו ולא הכרנו אותו ל"ש חזקת חי דכמה מתים יש בעולם ולפע"ד נראה דזה דוקא כשאותו האיש שאנו דנין עליו לא נודע כלל אם נהרג או נחלה וכדומה וא"כ אותו איש יש לו חזקת חי בבירור וזה המת לא נודע חזקת חיותו אז לא תלינן שזה מת אבל כל שידענו שזה האיש שאנו דנין עליו היה חולה א"כ כבר יצא מחזקת חי דהוא חזקה מכח רובא דרוב אנשים יש להם חזקת חי והרי זה נחלת וכדאמרו בהדיא בקידושין דף ע"ט דכ"ע בחזקת בריאים קיימי מאן דקא מפיק נפשיה מחזקה עליו להביא ראיה ולפ"ז האיש שאנו דנין עליו הרי הוא יוצא מגדר רוב אנשים שהן בריאים וכיון שאנו מסופקים אם מת מאותו חולי א"כ מוטב יותר לומר שזה שיצא מגדר רוב בריאים זה מת ומה"ת לתלות שאיש אחר מת שאף שלא נודע לנו חזקת חיותו אבל בודאי היה חי ולא ראינו שיצא מגדר החי מה"ת לחוש לזה ולא נתלה באותו האיש שראינו שיצא מגדר החי ודו"ק ואף דאמרינן רוב חולים לחיים ועיין ב"ב דף קנ"ד היינו כשאנו דנין על אותו איש בלבד אמרינן דלא מת ובאמת שיקשה מזה על סברת הט"ז ואין הזמן מסכים כעת שאני כותב ערב חג הסוכות שנת רי"א עכ"פ כשאנו דנין על האיש שנאבד מאתנו ולחוש שהיה איש אחר שמת זה בודאי לא אמרינן ומוקמינן בחזקת חי כל העולם ואמרינן דאותו שנחלה הוא שמת ודו"ק וכדומה שהרגשתי בזה בתשובה על דברת הט"ז מהך דבב"ב וכ"כ כי לא נתנינו הזמן לעיין ועכ"פ לפע"ד זה סמך גדול להקל.