שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רע״ו (ב׳)

והנה במ"ש למעלה בהך דמלקיות כרבי דבשני פעמים הוה חזקה והנימוק"י ביבמות פ' הבע"י ביאר הטעם כדי לבער עושי רשעה ובתשובה אחת ביארתי הדברים דאף דספק נפשות להקל היינו באם הספק אם עבר כלל אבל כל דהרג בודאי או עשה התועבה אף דספק אם פטור דאולי לא יעבור עוד או דשמא טריפה הרג ע"ז אזלינן בתר רובא וובזה ישבת לנכון מה דיליף הש"ס מרוצח דאזלינן בתר רובא ושמעתי מקשים בשם הגאון מוה' עזריאל ז"ל האבד"ק לובלין דבפ"נ לא אזלינן בתר רובא ולפמ"ש הנימוק"י א"ש דכל שעושין לבער עושי רשעה אזלינן בתר רובא דהרי בתרי זימני מחמרינן בזה מכ"ש בתר רוב ובזה אמרתי דבר נחמד במ"ש ר"ע אלו היינו בסנהדרין לא הי' נהרג אדם מעולם ורשב"ג אמר אף הם מרבים ש"ד בישראל והיינו דר"ע ס"ל דלא אזלינן בתר רובא משום פ"נ ורשב"ג ס"ל כדי לייסר עושי רשעה אזלינן בתר רובא אברא דטעמו דר"ע לא נודע וכמו שהקשו התוס' דהא יליף בחולין מרוצח דאזלינן בתר רובא אך נראה כיון דכל הטעם דאזלינן בתר רובא אף דהוה פ"נ הוא כדי לבער עושי רשעה וכ"כ דדוקא אם כבר נודע שעשה רע שהרג רק שהספק שמא טריפה הרג בזה שייך לבער עושי רשעה אבל אם הספק אם לא עשה הרע שפיר לא אזלינן בתר רובא בפ"נ ולפ"ז אם ירצו להזים יוכלו להתנצל ולומר גברא קטילא בעי למקטל וכאן ל"ש לומר כדי לבער עושי רשעה אזלינן בתר רובא דז"א דכאן באמת הספק אם עשו רע כלל והרי גוף הזמה חידוש הוא דמה חזית וא"כ אף אם נימא דעדים אחרונים נאמנים מ"מ שמא טריפה הוא ולא רצו להרוג רק גברא קטילא ובכה"ג ודאי (לא) הוה עדות שאילה"ז וא"כ שפיר אמרינן דשיילי להו אם טריפה הרג דל"ש לומר דאזלינן בתר רובא דבכה"ג ודאי לא אזלינן דהו"ל פ"נ ובפרט בעדים זוממים דלא עשו מעשה רשע בפועל רק שזממו להרוג ומעתה מיושב היטב קושית התוס' דהקרא שפיר מצי לאיירי בב"ד שראו בעצמם דבזה לא בעינן עדות שאילה"ז כדאמרו בסנהדרין דף ע"ח ועיין תוס' מכות דף ז' ד"ה כמכחול ובמהרש"א שם ובתומים סי' ז' מ"ש בזה ודו"ק היטב.