שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רע״ה

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה מהרב מוה' ליבוש ווילנר ני' אבד"ק העליטש באשר יש שם שוחטים יריאים ושלימים וקרוב לשני שנים אשר עמד אחד לעורר מדנים ויתלקטו אליו אנשים ריקים באמרם שזה שלשה שנים שהי' גאבלע מושכר לשלשה אנשים בתנאי שהשו"ב יחתומו א"ע בכת"י ויקבלו בח' שלא ישחטו בלי קוויטיל משוכרי גאבעלע ואמרו שהשו"ב עברו על הח' הנ"ל ושלחו להרב הגאון אבד"ק סטאניסלאב וקבל עדות וראה שאין ממש כי נוגעים הם בעדותן כי תבעו ממון בעדותן ונתן הרב הנ"ל פסק כי אין ממש וגם מפני שלא נודע מי הוא ששחט בלי קוויטיל א"כ מעמידין כלם בחזקת כשרות כמו בשני שבילין אך מפני שמא יאכלו משחיטת שניהם בב"א ע"כ צוה להתיר להם החרם אף דהוה לתועלת חברו כדי שלא יפסד אותו שוחט שלא עבר על החרם והנה כל דבריו בצדק אך בגוף הדין נ"ל דבר חדש דהרי הכנה"ג בחו"מ סי' כ"ח בהגהת הטור כשהעדים אינם מכירים לבע"ד אף שעומד לפניהם שלא בפניו מקרי וכתב שכן משמע בפ' הנשרפין גבי מתניתין דרוצח שנתערב באחרים יעו"ש וביאר זקני הגאון מוהר"ל בסוף שו"ת רמ"א ממ"ש רש"י דשלא בפניו מקרי כיון דאינם מכירים אותם א"כ גם כאן מקרי שלא בפניו כיון דאינם יודעים מי ומי שלא קבל הקוויטיל ושחט הוה כשלא בפניו ואף דבשבות יעקב ח"א סי' רמ"ח השיג עליו עיין בתומים סי' כ"ח ס"ק ח"י שהחזיק בדבריו ולפע"ד אף אם נימא כהשבו"י היינו דוקא היכא שאינם מכירים הרוצח כי נתערב עם שאר רוצחים עכ"פ הוה מעידים שזה הרב רק שלא ידעו היכן הוא אבל כאן הרי לא העידו על שוחט אחד ועל כל אחד יכולים להתנצל שלא כוונו עליו א"כ כ"ע מודים דל"מ וע"כ הדבר ברור דל"מ קבלת עדותם ומה גם שהם נוגעים ואפילו התרה לא הי' צריכים וגם מתחלה לא בררו עדותן כלל ושאני התם דעכ"פ בשעת ראייה הי' מתרים בזה וגם אינו בגדר הזמה ועיין בש"ך סי' ל"ג ובנו"ב ותומים אבל כאן כ"ע מודים דהא הוה כד"נ כיון שמעידים על אדם לפוסלו ובכה"ג צריך דו"ח והזמה והדברים עתיקים ועיין בשו"ת הרשב"א הובא ביתה יוסף סי' שפ"ח דמשמע דעם דאין גומרין דינו של אדם אלא בפניו משום דלמא אי הוה שם הוה טען טענות לפוטרו וא"כ גם כאן כל שכל אחד סומך שהוא אינו הנטען ואינו בע"ד א"כ אין גומרים דינם שלא בפניהם וז"ב מאד.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.