שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רע״ב (ב׳)

והנה במ"ש למעלה דאסור בתחום העיר המעיין בש"ע י"ד סי' רי"ז סכ"ט דהנודר מהעיר מותר בתחומה רק שלא יהי' בתוך ע' אמה ושיריים כמ"ש הש"ך שם ואף דאזלינן בתר כוונת הנודר וכאן הי' הנדר בשביל כבודו של חכם והרי הכפר שייך לאותו המורה ג"כ ושייך כבודו גם ז"א דהא אדרבא בשביל כבודו בודאי סגי במחילתו וגם עי"ז לא יתקלקל השחיטה וגם מ"ש למעלה דלא הי' הכוונה רק על בהמה גסה בלבד יש להוסיף דבחולין י"ז אסמכוה אקרא דכתיב ושחטתם בזה ואכלתם והרי שם הי' בהמה גסה כמ"ש ושחטתם איש שורו ושיו וגם שה אפשר דהוה גסה ועכ"פ עופות לא הי' שם וגם כבר כתבתי דכיון דאינו רק משום קנסא בלבד א"כ כאן דהי' במחשך מעשיהם ולא עשו ברשות הקהל ואדרבא הקהל לא רצו בזה שזה עשה הרב בערמה לחזק שכירתו וא"כ פשיטא דאינן נפסלים בזה ובפרט שהיה בשביל כבודו של חכם והרי עכ"פ נתקיים כבודו של חכם במה שמחוייבין בכל משך י"ד ימים להיות אצלו ואף דבלשון התקנה כתוב כל החלפים הא בנדרים אזלינן בתר הכוונה ולא בתר הלשון ואף בנודר ע"ד חברו כל שיש אומדנא דמוכח ועכ"פ מכאן ולהבא יזהירו שלא יתנו יד ויראו שיתירו החרם כי אף שלא רצה הרב להתיר כיון שהוא לדבר מצוה שלא ירבו המכשולות וגם לבטל המחלוקת ומפני צרכי רבים מקרי דבר מצוה ויכולים להתיר בלי דעתם כמ"ש בסי' רכ"ח סכ"א בהגה"ה ועש"ך שם ס"ק ס"ג ומ"ש למעלה דאונס ממון לא מקרי אונס אף דביד שאול כתבתי דאם בתחלת הנדר היו באונס ממון מקרי אונס מ"מ כאן לא ראיתי כ"כ אונס בזה ואני מכיר את ר"ז הנ"ל ואינו תם כ"כ שלא הבין הדברים.