שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן ר״ע

אור ליום ה' תרט"ז הגיעני תשובה ממאניסטרישטץ מהרב המופלג מו"ה שמחה מיעצל במעשה שר' אהרן מאיר שנתקבל לשוחט מקרוב ויש לו קבלה משוחטים מומחים וסמיכה מהרב הגדול מו"ה שמעון אבד"ק פאדהייטץ נ"י שמפליג בשבחו שהוא אומן ובקי בדינים ואירע ששחט כבש אחד ולא בדק בסימנים ואח"כ נמצא כי הושט לא נשחט והיה מחובר עם הראש וכבר נמכר מעט מהבשר והוא מתנצל כי חותנו השו"ב בדק הכבש בדיקת הריאה וסמך על חותנו שהוא יבדוק בדיקת הסימנים וכתב מעל' שהוא אדם כשר הנה הדבר מבואר דאם נוכל לומר שבטעות נעשה לו סגי בקבלת ד"ח ויעשה תשובה לפי ראות עיני הדיינים וקבלת ד"ח היינו כמ"ש הרא"ם ח"ב סי' כ"ד שאין מענשין אותו רק שיקבל עליו להיות זהיר מכאן ולהבא עיין פר"ח סי' קי"ט ס"ק כ"ח שכתב כן בשם הרא"ם ובשם תשובת הרשב"א דזה נקרא קבלת ד"ח דיקבל עליו בפני שלשה כשרים שלא ישוב עוד לעשות כן ודברי הט"ז ס"ק י"ז דיקבל דברי פרישות הוא תמוה דזה דוקא שם אבל כאן צריך שיקבל עליו שלא ישיב לכסלה עכ"פ ד"ח סגי ואף דמבואר סי"ז דאינו נאמן לומר שגגה כבר כתב הש"ך בשם מהרי"ו דאם הוא מוחזק בכשרות וירא שמים ומדקדק במעשיו תלינן דהיה שגגה דאף מה שהתנצל השוחט ובודק דסמך על חותנו אינו התנצלות דמה ענין בדיקת הריאה לבדיקת סימנים הסימנים צריך שיבדוק אותו השוחט ששחט אבל לפי שהוא צעיר לימים עוד לא נסה באלה ע"כ אני תולה בשגגה. ומה שהקשה מעל' בב"ק י"ט אני טריד ולא עיינתי בזה.