שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רס״ט (ב׳)

והנה מה אומר ומה אדבר השוחט הזה הוא פסול גמור אם מצד שלא למד ולא החזיר על הדינים ועיין בד"מ סי' א' מ"ש בשם מהרי"ל ובספר ב"ה כתב שהשוחט יש לחזור על למודו כל ל' יום וכן הסכים התב"ש סי' א' ס"ז ואם מצד שהראה לו מעכ"ת כפעם אחר פעם שלא הרגיש בפגימה דקה ובשני פעמים סגי ועיין ט"ז סי' קי"ט ס"ק י"ז בשם מהר"ם מרזבורק דבשני פעמים ודאי סגי איברא דבט"ז סי' ק' כתב דדוקא בתלתא זמני אתחזיק וקי"ל כרשב"ג ודוקא בנשואין ומילה קי"ל כרבי משום דהוה ספק נפשות להקל אך באמת הדבר נכון עפ"מ שמצאתי דבר נפלא במהרי"ט בשניות חיו"ד סי' ט"ו שכתב דהא דאמרינן נשואין ומלקיות כרבי וסתות ושור המועד כרשב"ג הוא מטעם דווסתות ושור המועד הוא ענין טבעי בעי ג' זימני אבל לגלוי מלתא בתרי סגי ונשואין אעג"ב דגרמא דטבעי הוא סכנתא דחמירא שאני ע"ש והנה דבר גדול דיבר הרב בזה ובזה נראה לפע"ד ליישב הא דכתבו התוס' ביבמות דף ס"ה ד"ה נשאת דיש לה כתובה משני אפילו לרבי דבממון מודה רבי דעד תלתא זימני לא הוה חזקה ע"ש והדבר תמוה דהרי אמרו בב"מ דף ק"ו ע"ב תני חדא פעם ראשון ושנית זורעה שלישית אינו זורעה ותני חדא שלישית זורעה רביעית אינו זורעה ל"ק הא כרבי הא כרשב"ג הרי דאף בממון ס"ל לרבי דבתרי זימני הוה חזקה וכבר נתקשה בזה ש"ב הגאון בכסא דהרסנא בשם דו"ז הגאון החסיד מוה' שאול ז"ל אבד"ק האג ולפמ"ש א"ש דבאמת גוף סברת התוס' צ"ב דהרי לענין איסורא יותר אזלינן בתר רוב מבממון וכבר הקשו כן התוס' בעצמם ונשארו בקושיא אך באמת י"ל דבאמת בנשואין דהוה דבר טבעי הי' מהראוי להיות בג' ככל חזקה דעלמא רק משום סכנת נפשות החמיר רבי ולפ"ז לענין ממון כיון שהוא ענין טבעי מעמידין הדבר על חזקתו ועד ג"פ לא אתחזיק אבל שם דהוא ענין מקרה ומכת מדינה ל"ש בזה ענין טבעי או גרמא דטבע ובזה לרבי אף בממון בתרי זימני סגי וז"ב ובזה מבואר מ"ש שם בשלמא מילה איכא דרפי דמא וכו' אלא נשואין מ"ט וקשה דהא באמת ג"פ דהוה חזקה הוא בכמה מקומות וא"כ מה קושיא ולפמ"ש א"ש דבאמת כל גילוי מלתא סגי בשני פעמים ורק בענין טבעי נחלק רשב"ג וא"כ בשלמא מילה שייך ענין טבעי משא"כ בנשואין וע"ז אמר דו"ז בנשואין י"ל דמעיין גורם איברא דלמ"ד מזל גורם ל"ש כל כך ענין טבעי ואולי גם זה טבעי וצ"ע ועכ"פ ל"ק קושיתי ודוקא גבי תולעים בעינן ג"פ דהוא ענין טבעי משא"כ בחשוד סגי בש"פ ודו"ק ובאמת שגם בזה חולק התב"ש וכתב דבדאורייתא בש"פ סגי ע"ש בבכ"ש ועכ"פ בש"פ סגי לכ"ע וקי"ל כרבי בזה וגם בשו"ת מהרי"ט שם העלה דבש"פ ודאי דסגי והיא מחמיר אף בפ"א ע"ש ועיין פר"ח ביו"ד סי' קי"ט ובתב"ש סי' ב' ס"ק ל"ב והארכתי בזה בשו"ת לק' דראהביטש ואכ"מ.