שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רס״ט

בשנת תרי"ג עש"ק שלח כ"ה סיון הגיעני מכתב מהרב המאה"ג הצדיק מוה' אברהם יעקב ליכטנשטיין האבד"ק פענטץ במדינת הגר ושאל בשו"ב אחד בעירו ששמש שם במשרת השו"ב ונאמן הקהל והעיר עוד טרם נתמנה הוא להרב דעיר וכאשר נתמנה לרב קרא לשו"ב הנ"ל להראות סכינו לפניו וכאשר הראה סכינו לפניו ואמר השו"ב כי טוב הוא לקח הוא הסכין והראה לו כפעם אחר פעם כי ידו קשתה להרגיש בפגימה דקה וחרץ משפטו אשר לא ירים ידו לשחוט זולת אם יראת מקודם הסכין למעלתו או לאיש אחד מופלג בתורה ויראה אשר שימש מקודם בשו"ב ואח"כ החל לנסות אותו בדיני שו"ב ולא אבה לענות אותו בסיבת אמתלאות שונות עד אשר קם הוא לפתוח את פיו ע"י אומנות שונות אז פתח האתון פיו ואמר כי לא חזרתי אחר למוד דיני הלכות שו"ב וע"כ לא אוכל לדעת מבחוץ אבל ישאל אותו מבפנים וידע להשיב וכאשר שמע מעכ"ת זאת חרה באפו ושאל אותו א"כ על מה בטח כי הלך לשחוט זה רבות בשנים והרי לא רגל על לשונו הלכות שו"ב אשר הם כהררים התלוים בשערה ענה כי סמך על שמושו בהלכות שו"ב אשר שמש זה רבות בשנים וגדולה היא מלמוד ואז אמר מעכת"ה לקנוס אותו וקצת קבלת שערי תשובה אבל נכמרו רחמיו להעבירו מאומנתו יען כי טפלי תלוי ביה והגיע לצרת הבת והדירו כי לא ילך מהיום והלאה לבית המטבחיים אם לא ילך עמו המופלג הנ"ל וישגיח עליו בהשגחה יתירה וכן עשה והנה קרה כי כאשר הלך לשחוט והאיש המשגיח הי' עמו והראה לו סכינו שרצה לשחוט בו והמשגיח בדק הסכין ומצא פגומה והי' כן שני פעמים בשתי בהמות והמשגיח הנ"ל חמל עליו ועל ב"ב ולא רצה להודיע למעכת"ה אח"כ קרה ששחט צאן ובדק אותן אחת אחת ויקוב אותן להכשיר וסימן אותם והלך המשגיח לבדוק אחריו וימצא והנה ערוגת האומה נסרכה לדופן בסרכות רבות אין מספר אשר א"א לעבור עליהם איש אשר רוח בו ואין ברוחו רמי' לפשוע מוכרח להרגיש בהם וכאשר הראה אותם להשוחט הנ"ל הודה לדבריו מיד בזה"ל אמת כי הן סרכות ועתה הצאן היא טריפה והנה הלך המשגיח לבדוק אחר הצאן האחרת אשר הכשיר ומצא פיצול גדול באונה העליונה הסמוכה לגרגרת והראה להשוחט ואמר אמת הדבר אמנם מה זה הלא היינו רביתיהו ולא עלה על לבו לבדוק אם הוא מחציו ולמעלה או מחציו ולמטה והיאך יבדוק אם כלפי רוחב או כלפי אורך כפי חומרת שתי פירושים של מהרי"ו שהובא בט"ז אשר הוא פשוט בפי כל השו"ב אז כאשר ראה זאת המשגיח לבה ולבתו רוח טהרה ולא יכול להתאפק ויבא לפני מעכ"ת ויספר לו כדברים האלה ומעל"ת שלח אחר השוחט וסיפר שנית בפני השוחט ולא יכול להכחיש הדבר יען כי נעשה בפני כמה יחידי סגולה אשר היו בבית המטבחיים ונוסף לזאת כי בהמשך הימים מעת נתקבל מעכ"ת לרב העיר עם המעשים האלו שמע קול רעש גדול כי השוחט הנ"ל בימי נעוריו הרע לעשות והי' חשוד כי שוכב עם אחותו ובפני מעכ"ת העיד איש אחד אשר בפניו החציף פניו לשכב עם אחותו במטה אחת בקירוב בשר וגם קלא דלא פסיק אשר זנה עם אשה ערילה וגם נסתלק מב"ד ד"ק פעסט על שבועות אחדים ע"י שנתן קידושין בלילה לאשה גרושה וזונה לכהן אחד וגם שותה בפרהסיא סתם יינם ומלגלג על ענין סתם יינם והנה מעכ"ת העבירו מאומנתו ועשה בו שפטים כדת וכהלכה ויען כי בעוה"ר רבים המתפרצים אשר יערב להם קול זמירות ובפיהם יאמרו כי מעכ"ת החמיר מאד עליו ומעכ"ת הגיד להם כי יכתוב לרבני גאוני מעהרין ואונגרין אמרו כי רבנן מחנפי להדדי ע"כ הסכימו כל הקהל לשאול את פי וכאשר אשפוט כן יהי.