שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רס״ד

ודרך אגב אזכיר כאן מ"ש לי הרב מו' בצלאל אבד"ק נגרעשט בוואלחייא בער"ח תמוז תרי"ג ג' קרח. במעשה שהיה בסופר אחד המוחזק בכשרות והנה כעת נתן לו הגבאי דבהמ"ד ס"ת לתקן לו והס"ת הי' דמי' יקרים וגלל הסופר הס"ת עד אמצע וראה שהס"ת יפה ואמר להגבאי שא"צ שום תיקון וא"ל הגבאי אעפ"כ אני רוצה שתחדש את האותיות ולקח הסופר לביתו ותקן אותו והביאו לבהמ"ד והגבאי שילם לו ואח"כ נתברר שקטן תיקן הס"ת ושאלו להסופר למה עשית כן והשיב שאמרתי להגבאי שהס"ת כשר וא"צ רק לחדש האותיות לכן צויתי לבני הקטן להעביר בקולמוס לחדש אותיות ובשמות הקדושים הזכרתיו שלא יתקן שלא בידיעתי והקורא של בהכ"נ הכחיש הסופר ואמר שקודם התיקון היה הס"ת פסול מחמת שהאדימו האותיות וכמעט שלא נשאר רק חלודה בעלמא אח"כ היה בעל מגיה אחד שהגיה הס"ת הלז והראה שהיה כתיב ה"א במקום תי"ו והכחיש הסופר לבעל מגיה ובירר היטב שיש תי"ו רק שלרב דקותו אינו ניכר היטב רגל התי"ו והקורא הודה שכן הוא דן שמזה הוכיח שהס"ת היה מתחלתו פסול מדלא ניכר התי"ו וע"ז אמר הסופר שקודם היה ניכר רק שכעת לפי שעבר על הס"ת בדיו שחורה ועל רגל התי"ו שכח להעביר הקולמוס יפה ולכך לא ניכר רגל התי"ו וע"ז האריך מעלתו דהס"ת כשרה שהרי ע"א בהכחשה ל"מ וע"ז הביא דברי הש"ע יו"ד סי' א' סי"ד ודברי הט"ז והש"ך בשם מהרש"ל ומ"ש הש"ך סי' קכ"ז ס"ק י"ג דכל שגלתה התורה דע"א נאמן כשנים אז ע"א בהכחשה לאו כלום הוא וא"כ כאן בסופר דהתורה גלתה דע"א נאמן כשנים אז ע"א בהכחשה לאו כלום הוא גם הביא מה דמבואר בש"ע אהע"ז סי' קל"א לענין כתב ע"ג כתב וכתב דכאן לכ"ע כשר דהא הוה כתב ע"ג כתב דהא כיון שהסופר נאמן ואם כן לא עשה שום פעולה בזה הקטן ולא מקרי כתב ע"ג כתב זהו חו"ד הנה זה נכון אבל מה שכתב כאן דהתורה גלתה דהוה כשנים אינו נכון דזה הוה ככל ע"א באיסורין דאינו רק מצד הסברא ואינו נאמן כשנים.