שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רס״ב (ב׳)

והנה ביאור ענין מחלוקת אביי ורבא דלאביי בעינן שיהיה בידו כעת וכל שאינו בידו כעת אינו נאמן ולרבא כל שא"ל בשעה שפגע בו בראשונה נאמן כל שהיה בידו מעיקרא נראה לפע"ד דבר חדש דהנה הא דפלפלו אביי ורבא בענין בידו אבל כל שאינו בידו לגמרי אינו נאמן וצ"ב דהרי ע"א נאמן להתיר ואף באתחזיק איסור נסתפקו בריש האשה רבה אי נאמן ע"א וכמ"ש התוס' והרא"ש שם ובריש גיטין וכתב הפ"י דשאני היכא דבא להתיר דשייך לומר חזקה דאין אדם חוטא ולא לו משא"כ היכא שבא לאסור דבר דאתחזיק היתירא והוא בא לאסור יש לומר דלצעורה קא מכוין ע"ש ולפ"ז נראה לפע"ד לפמ"ש הר"ן בקידושין פ' האומר גבי יש לו בנים דנאמן אף היכא דמוחזק לן באחי והקשה הר"ן דהא בב"ב דף ה' אבעיא לן במיגו במקום חזקה אי אמרינן וכתב דשאני הכא דמיגו דבידו לעשות מעשה ודאי נאמן אף במקום חזקה דיכול לעשות מעשה ולגרש ע"ש ולפ"ז כיון דבידו לעשות מעשה נאמן אף נגד חזקה א"כ כל שבידו לפגל ולעשות מעשה אף דאתחזיק היתירא נאמן העד דהא כל שבידו מועיל מיגו במקום חזקה וא"כ ל"מ אם נימא דבידו הוא מתורת מיגו או דבידו נאמן דהמיגו עכ"פ מועיל נגד החזקה וא"כ דברי אביי מבוארים אך לפ"ז דברי רבא צ"ב דא"כ כל שפגע בו בשעה שאינו בידו מה מועיל מה דהי' בידו ראשונה כל שכעת אינו בידו שוב הו"ל מיגו במקום חזקה והנ"ל בזה דהנה בהא דמבואר בש"ע יו"ד סי' ח"י סט"ו בנאבד הסכין קודם שנבדק ונמצא אח"כ הסכין והוא פגום דאמרינן דכל שיצא בהיתר יצא והט"ז והש"ך האריכו בזה והפר"ח הקשה דמה בכך שיצא בהיתר כל שנמצא אח"כ פגום הרי נתברר דלא יצא בהיתר וכתב התב"ש ס"ק כ"ט דיש שתי מיני חזקת חזקה המבוררת לאיסור או להיתר ויש חזקה שמחזיקין הדבר בחזקת היתר אף שלא נתברר היתירו כדאמרו בכתובות דף כ"ה גדולה חזקה אף שלא נתברר יחוסה כלל מ"מ היינו מחזיקים אותו בחזקה היתר ואין להוציא מחזקת היתר שהיינו מוחזקים בו בלי ראיה ברורה וה"ה בזה כל שיצא בחזקת היתר אף שיכול להיות שנפגם אין מוציאין בחזקת היתר כ"א בראי' ברורה ע"ש ולפ"ז נראה לפע"ד דזה הדבר שמחלק רבא דכל שהיה בידו להוציא מחזקת היתר א"כ לא נודע לנו חזקת היתרו דיוכל להיות שיפגלו רק דכ"ז שלא נודע לנו שום ריעותא אין אנו מוציאין אותו מחזקת היתירו א"כ כל שפגע בו ולא א"ל הרי יצא בחזקת היתר אף שלא נודע לנו בבירור ההיתר הו"ל יצא בחזקת היתר ואין אנו מחזיקין ריעותא והו"ל כנאבד אבל כל שא"ל בשעה שפגע בו ראשון הו"ל כלא נאבד הסכין ונמצא פגום דחיישינן למפרע וה"ה בזה וז"ב כשמש.