שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רס״ב

מה שנתחדש לי בסוגיא דע"א נאמן באיסורין גיטין דף נ"ד. אבל א"ל טהרות שעשיתי עמך ביום פלוני נטמאו וזבחים שעשיתי עמך ביום פלוני נתפגלו אינו נאמן ופריך מ"ש רישא ומ"ש סיפא ולכאורה קשה מ"פ הא י"ל דשאני ושאני דהרי זה ודאי דאף אם נימא דעד א"נ באיסורים היינו עד אבל בעלים בשלהם ודאי נאמן לאסור דהא כל הטעם דאין עד נאמן באיסורין הוא משום דאינו נאמן להפסיד ממון בעדותו וכמ"ש הפ"י א"כ הבעלים בשלהם ודאי נאמנים ולפ"ז הא קי"ל אומן קונה בשבח כלי ושטת המהר"ש הלוי חלק חו"מ סי' ד' דגם בגוף הכלי קונה ע"י שהשביחו כיון שנתהפך חומר הכלי אל הצורה א"כ גוף הכלי נשתנה ע"ש והרי נודע דעת הרא"ש בב"ק דף צ"ט דאומן קונה בשבח כלי עד שיחזיר לו שכירותו ולפ"ז בשלמא כשהן עודן תחת ידו ולא החזירן שפיר נאמן דהרי הוא כאומן דקנה בשבח כלי משא"כ כשהחזירו שוב פקע שבח אומנתו וקניינו שוב אינו נאמן אמנם יש לישב בכמה אופנים א' דל"ש אומן קונה בש"כ כל שקלקל הכלי וכל שפיגל או טימא הרי קלקל הדבר ולא גמר השבח מיהו יש לדחות דעכ"פ טרם שקלקל בטומאה ופיגול קנה הטהרות והקרבנות ע"י שבח ואף שקלקל אח"כ אפשר דכבר קנהו מיהו בלא"ה ל"ש בקרבנות אומן קונה בש"כ דכל שאין מגיע לו שכירות בעד הפעולה ל"ש אומן קונה בש"כ וכמ"ש הקצה"ח סי' ש"ו ואכתי קשה מטהרות די"ל דעשה בשכר וא"כ שייך לחלק בין כשהן בידו או שהחזירם אבל באמת ז"א דכל שקלקל שוב עכ"פ הסיר השבח וקלקל לגמרי ול"ש אומן קונה בש"כ דלא עשהו כלי ובזה ישבתי קושית הפ"י בהא דחש"ו דכשרין לכתוב את הגט והרי אומן קונה בש"כ והם לא ידעו לאקנויי ולפמ"ש א"ש דהרי כל דנימא דקני בש"כ ולא ידעו לאקנויי א"כ אין תועלת בהגט ושוב אין להם שום קנין בשבח דמה בצע בכתיבת הגט אם אינו כשר ליתן אך לפ"ז יצא לנו דין חדש באם זה יעשה בטהרות או בקרבנות ובעת הזריקה והקבלה וכדומה בשאר עבודות יתפגל ע"י אחד מהכהנים שכהנים רבים זכו בו וא"כ שוב שפיר יכול להיות דנאמן מטעם דאומן קונה בשבח כלי דהרי מה שעשה הוא בעבודתו היה בכושר וא"כ שבחהו וקנהו ושוב הוה כבעלים ומה לנו בזה שאח"כ נתפגל או נטמא ואדרבא בזה מיושב מה דאמרו טהרות שעשית עמך נטמאו או נתפגלו ולא נקט טמאתי ופגלתי משום דבאמת הוא לא טמאן וקנהו בשבח כלי עד שיחזירם לבעליו ולא מתורת בידו לפגל הוא רק דהוה כאומן הקונה בשבח כלי וא"כ למה לא מחלק כן והיא קושיא נפלאה וצ"ל דאביי ורבא משני לפי האמת דגם ע"א נאמן באיסורים ול"צ לתורת בעלים וא"כ אף שהחזירו כל שהיו בידו נאמן לאביי ולרבא כל שא"ל בפעם הראשון ובזה אמרתי דבר נחמד לישב קושית הפ"י והקדמונים בב"מ דף מ"ג דלמה למדו מכה"ג ביוה"כ דנאמן ולא למדו מכל הכהנים מדפגלין במחשבה ומאין נודע דפיגל וע"כ דע"א נאמן באיסורין ולפמ"ש י"ל דבכל הכהנים י"ל דנאמן כשאומר שהוא לא פיגל רק שכהן אחר פיגל (ופגל בשוגג וכדומה באופן שלא נפסל וא"צ לשלם דאל"כ אינו נאמן ע"א לפסול לחברו ולא לחייבו ממון) אבל בכה"ג דכל עבודות של יום אינם כשרים אלא בו וא"כ הוא בעצמו פיגל וז"ש דכי אמר פגול מהימן וכל אדם לא יהי' באהל מועד וא"כ שם ל"ש אומן קונה בשבח כלי דהא כל שפגלו שוב קלקל לכל השבח ואינו נאמן ולפי דבריו אינו שבח ונאמן לדברי עצמו והוה כהא דאמרו ביבמות דף מ"ז לדבריך נכרי אתה וא"נ לפסול וא"כ ל"ש אומן קונה בש"כ וע"כ דנאמן ודו"ק.